אור ברסלב
מדרש זוטא מדרש זוטא קהלת פרשה ד

מדרש זוטא

מדרש זוטא קהלת פרשה ד

מדרש זוטא קהלת פרשה ג

[א] ושבתי אני ואראה וגו'. אלו הקטנים (שנגרזין) (ב) [שנגזרים] מחייהם ולעתיד לבא הם עומדים בחבורה של צדיקים ואבותיהם עומדים בחבורה של רשעים ואומרים לפני הקדוש ברוך הוא כלום מתנו אלא בעון אבותינו והקב"ה אומר להם אבותיכם חטאו מדרכם. באותה שעה אליהו זכור לטוב בא ומלמד אותם סניגורייא ואומר להם אמרו לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כלום הוא לפניך מדת הפורענות מרובה ממדה טובה מדת הפורענות מעוטה ומדת הטובה מרובה ולא מתנו אלא בגלל אבותינו כל שכן שיבואו אבותינו אצלינו אמר להם הקב"ה חייכם יפה למדתם סניגוריא יבואו אצליכם דכתיב וחיו את בניהם ושבו (זכריה י' ט'):

[ב] ושבח אני את המתים. אלו דור המבול. מן החיים. אלו סדומיים ועמלקיים:

[ג] וטוב משניהם. זה אלף דור שעלו במחשבה ונימחו וכו' כדלעיל. ר' שמעון בן יוחי פתר קרא בישראל בשעה שבאו לאותה מעשה לא הניח משה זוית ברקיע שנחבט עליו לבקש תפלה ורחמים ולא נענה ונזדווגו לו חמשה מלאכי חבלה קצף ומשחית ומשמיד ואף וחימה נתיירא משה מהם מה עשה נתלה בזכות אבות שנאמר זכור לאברהם וגו' (שמות ל"ב י"ג). אמרו לו כלום יש להם עלי אני יש לי עליהם על אברהם יש לי' דכתיב במה אדע וגו' (בראשית ט"ו ח'). יצחק יש לי עליו שאהב את עשו. יעקב יש לי עליו שאמר נסתרה דרכי מה' (ישעיה מ' כ"ז). כיון שאמר אשר נשבעת להם בך (שמות ל"ב י"ג) למען שמך. נסתלקו ממנו שלשה מלאכים קצף ומשחית ומשמיד ונשתיירו שם שתים [אף וחמה]. שנאמר כי יגורתי מפני האף והחמה וגו' (דברים ט' י"ט). באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כלום אני יכול למיקם בתרויהון אלא קום את בחדא הה"ד קומה ה' באפך (תהלים ז' ז'). ומניין שעמד משה למלאך חמה שנאמר ויאמר להשמידם וגו' [להשיב חמתו מהשחית] (תהלים ק"ו כ"ג). על אותה שעה הוא אומר ושבח אני את המתים וגו' כגון אני וחבורותי:

ר' שמואל פתר קרא בדוד בשעה שבנה שלמה את בית המקדש התפלל שתרד אש מן השמים ולא ירדה כיון שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך (דה"ב ו' מ"ב) מיד ירדה על אותה שעה הוא אומר ושבח אני את המתים וגו' כגון אני וחבורותי:

ר' יהודה בר' סימון פתר קרא ביחזקאל בשעה שאמר לו הקב"ה התחיינה העצמות האלה (יחזקאל ל"ז ג'). אמר לפניו רבש"ע אתה ידעת (שם שם). משל לאדם שהיה בידו צפור אחת ואמר לחבירו צפור זה אתה אומר חיה אמר לו אם אתה מבקש מתה ואם אתה מבקש חיה כך בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליחזקאל ואמר לפניו התחיינה אמר לפניו אתה יודע. כיון שעמד על הבקעה ואמר העצמות היבשות התחילו רוחשות אמר להם בחייכן לא שמעתם שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמיה ב' ד') ועכשיו ששמעתם על אותה שעה נאמר ושבח אני את המתים כגון אני וחבורותי:

[ה] הכסיל חובק את ידיו וגו'. משל לשני בני אדם שיגיעין בתורה אחד יגע בתורה והשביח ואחד יגע בתורה ופירש. לעתיד לבוא אחד עומד בחבורה של צדיקים ואחד עומד בחבורה של רשעים ורואה וחובק את ידיו:

[ו] טוב מלא כף נחת. טוב מי ששונה הלכות מעט ורגיל בהן ממי ששונה הלכות הרבה ואינו רגיל בהם. מתלא אמר טבא ציפרתא חדא בפח ממאה פרוחין. ורעות רוח וברצונו היה קרוי בעל הילכן רעותיה דמתקרו מר הילכן:

[ח] יש אחד ואין שני. אחד זה הקב"ה דכתיב ביה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ב' ד'):

ואין שני. ואין לו בן זוג:

גם בן ואח אין לו:

בן אין לו אח מהיכן יש לו אלא שחיבב המקום את ישראל וקראן בנים ואחים:

ואין קץ (בכל) [לכל] עמלו. שעמל בששת ימי בראשית. ולמי אני עמל לא להדבק אחריו כל מי שאינו עושה כן גם זה הבל וענין רע הוא:

ד"א יש אחד. זה אברהם [שנאמר אחד היה אברהם (יחזקאל ל"ג כ"ד)]:

ואין שני. שאין לו בן זוג כמותו:

גם כן ואח אין לו. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא קח נא את בנך (בראשית כ"ב ב'):

ואח אין לו. בשעה שאמר לו הקב"ה לך לך מארצך (שם י"ב א') שאינו עושה כן גם זה הבל:

ד"א יש אחד. זה היצר הרע:

ואין שני. שאין לו בן זוג כמותו:

וגם בן ואח אין לו. בשעה שאדם הולך לעשות עבירה ואינו יודע שאין לו לא בן ולא אח שימות בעונותיו. ואין קץ. למעשים הרעים:

למי אני עמל. לא לרחק ממנו וכל מי שאינו עושה כן גם זה הבל:

[ט] טובים השנים מן האחד. טובים השנים שיגיעים בתורה מן האחד שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו:

[י] [כי אם יפולו האחד יקים את חבירו]. שאם ישכח אחד מהם חבירו מעמידו על האמת ומזכירו:

[יב] והחוט המשולש לא במהרה ינתק. זה הרב שמחזר להם את טעותן:

ד"א טובים השנים מן האחד. שיוצאים לדרך מן האחד זה לעצמו וזה לעצמו שאם נפל האחד חבירו מקימו. והחוט המשולש שלשה. רב הוה נפיק לאורחא [חד] צווח ליה מרי מותא תרי מרי קטטה תלתא מרי שלמא:

[יג] טוב ילד מסכן. זה יצר טוב. [למה צווחין ליה חכם דהוא מכוין ברייתא לאורחן טבן] למה צווחין ליה מסכן כל עמא לא שמעין ליה ולמה צווחין (חכם) [ילד] דהוא מזווג לבר אינש מתלת עשר שנין ולעילא:

ממלך זקן. זה יצר הרע למה צווחין ליה מלך דהא כל איברין שמעין ליה ולמה צווחין ליה זקן דהוא מזווג לבר אינש מן טליותיה עד סיבותיה. הה"ד כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח' כ"א) משעה שניעור ממעי אמו ולמה צווחין ליה כסיל דהוא מכוין ברייתא לאורחא בישא:

[יד] כי מבית (האסורים) [הסורים]. דהוא מכשכש לברייתא (כי מביני סירי אתין) [כמביני סיריאתא]:

כי גם במלכותו נולד רש. כי במלכותו של יצר הרע נולד רש זה יצר טוב:

[טו] ראיתי את כל החיים המלכים. זה דור המבול:

[טז] גם האחרונים. אפילו דורות האחרונים לא ישמחו בעמלם:

תוכן העניינים

מדרש זוטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה