אור ברסלב
מדרש הנעלם מדרש הנעלם פרשת נח › מאמר נח לא בקש רחמים על העולם

מדרש הנעלם

מדרש הנעלם פרשת נח · מאמר נח לא בקש רחמים על העולם

מאמר וירח ה' את ריח הניחוח

מאמר נח לא בקש רחמים על העולם ת"ר מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן התיבה וראה כל העולם חר והתחיל לבכות עליו ואמר רבש"ע נקראת רחום היה לך לרחם על בריותיך השיבו הקב"ה רעיא שטיא כען אמרת דא ולא בזמנא דאמרית לך בלישנא רכיכא דכתיב עשה לך תבת גופר כו' ואני הנני מביא את המבול כו' ושחת כל בשר כו' ויאמר ה' לנח כו' ואני הנני מביא את המבול כו' לשחת כל בשר כו' ואימר ה' לנח כו' כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה כולי האי אתעכבית עמך ואמרית לך בדיל דתבעי רחמין על עלמא ומכדין דשמעת דתשתיזיב את בתיבותא לא עאל בלבך בישותא דעלמא ועבדת תיבותא ואשתזבתא וכען דאתאביד עלמא פתחית פומך למללא קדמי בעיין ותחנונין כיון דחזא נח כך הקריב עלוון וקרבנין דכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח א"ר יוחנן בא וראה מה בין הצדיקים שהיו לישראל אח"כ ובין נח נח לא הגין על דורו ולא התפלל עליו כאברהם דכיון דאמר הקב"ה לאברהם זעקת סדום ועמורה כי רבה מיד ויגש אברהם ויאמר והרבה דברים כנגד הקב"ה עד ששאל שאם ימצא שם עשרה צדיקים שיכפר לכל הדור בשבילם וחשב אברהם שהיו י' בעיר עם לוט ואשתו ובניו ובנותיו וחתניו ולכן לא התפלל יותר בא משה והגין על כן הדור כיון שאמר הקב"ה למשה ישראל חטאו סרו מהר מן הדרך מה כתיב ביה ויחל משה מהו ויחל מלמד שהתפלל עד שאחזתו חלחלה רבנן אמרי לא הניח משה להקב"ה עד שנתן נפשו עליהם מן העוה"ז ומן העוה"ב דכתיב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני מספרך אשר כתבת א"ר יוסי מהכא ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וכן כל הצדיקים הגינו על דורם ולא הניחו מדת הדין לשלוט בהם ונח התעכב עמו הקב"ה ואמר ליה רבוי דברים שמא יבקש עליהם רחמים ולא השגיח ולא ביקש עליהם רחמים ועשה התיבה ונאבד כל העולם רבי אליעזר ורבי רהושע הוו יתבי בפלכי טבריא א"ר יהושע רבי מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו אמר לו אפילו הוא לא חשב בלבו שימלט משל למוצא אשכול ענבים שאינם מבושלים בין הבוסרים דאלו הוה בין ענבים מבושלים לא הוו כלום משמע דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה הול"ל צדיק לפני מהו בדור הזה כלומר לפי הדור ולפיכך לא בקש רחמים אמר בלבו ולואי שאבקש רחמים עלי ואמלט וכ"ש שאתפלל על אחרים לבתר א"ר אליעזר על כל דא הוה ליה למתבע רחמין על עלמא קמי קב"ה דניחא ליה מאן דאמר טבא על בנוהי מנ"ל מגדעון בר יואש דלא הוה זכאי ולא בר זכאי ומשום דאמר טיבותא על ישראל מה כתיב ביה ויאמר לו ה' לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין מהו בכחך זה טיבותא דא דאמרת על בני יהא לך חילא סגיאה לשיזבותהון מן ידא דמדין ועוד אר"א אע"פ דהוי צדיקא רבה מכל עלמא ויימר דישא קמי קב"ה אי דלטורין על ישראל עונשיה סגיא מן כלהון ולא אשכחנא צדיקא טבא כאליהו בכל דרא ומשום דאמר דלטורין על ישראל דכתיב כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחותיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ביה שעתא אבאיש סגיא קמיה ת"ח מה כתיב ביה ויבט והנה מראשותיו עוגת רצפים מהו רצפים אמר הקב"ה כדין יאות למיכל מאן דאמר דלטורין על בני א"ר אליעזר מאי דכתיב וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלקים חרבה וכי בכח אכילת עוגת רצפים אזל כולי האי אלא א"ר אליעזר השליך הקב"ה דורמיטה על אליהו והראהו ענינא דמשה דיתיב קמיה ארבעין יממין וארבעין לילון ומכדין דהוה תמן עבדו ישראל ית עגלא ובגין דהוה ארבעין יממין וארבעין לילון דלחם לא אכל ומיא לא שתי לא אעדי מתמן עד דמחל להן קב"ה א"ל לאליהו כך הוה לך למעבד ועוד הוה לך למחזי דאינון בני בני רחימאי דקבילו אורייתי בטורא דחורב ודא הוא דכתיב וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה דחזא עניינא דמשה דאישתהי קמיה ארבעין יממין וארבעין לילון ועניינא דישראל דקבילו אורייתא בטורא דחורב ודא הוא דכתיב עד הר האלקים חורבה א"ר יצחק לא זז אליהו משם עד שנשבע לפני הקב"ה להורות זכותן של ישראל תמיד וכל מי שעושה זכות הוא מקדים ואומר לפני הקב"ה כך וכך עשה עכשיו פלוני ואינו זז משם עד שיכתבו זכותו דההוא גברא דכתיב ויכתב ספר זכרון לפניו א"ר יהודה בן פזי מה היה עונשו של נח שיצא חגר ברגליו מן התיבה ושכב ונתבזה והתלוצץ עליו בנו ועשה לו מה שעשה א"ר אלעזר בא וראה כמה יש לאדם ללכת בדרך ישרה בא וראה מפני שנטל יעקב הברכות מעשו ברמאות תדע לך שלא ניתן רשות לשום אומה בעולם להשתעבד בישראל זולתי אומה של עשו רבי פתח בכנסת ישראל כנגד הקב"ה וישלח את העורב דא"ר פנחס כתיב ויאמר דוד כו' קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום ואע"פ שברח מאי כתיב ביה מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ואע"פ שהיה בורח ונגרש ממלכותו לא מנע עצמו מלומר שירה לפני הקב"ה ולשוב ולהתחנן לפניו וישלח את העורב זהו דוד שהיה קורא עמהן תמיד כעורב דבר אחר העורב שבא מיהודה שנקרא עורב שנאמר אנכי אערבנו הערב כתיב בלא וא"ו א"ר פנחס למה נקרא שמו עורב שהיה הולך בהרים כעורב והיינו דאמר לשאול כאשר ירדוף הקורא בהרים אמר לו שמתני להיות כקורא בהרים כתיב הכא קורא וכתיב התם לבני עורב אשר יקראו

תוכן העניינים

מדרש הנעלם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה