מדרש הנעלם פרשת נח · מאמר וירח ה' את ריח הניחוח
מאמר וירח ה' את ריח הניחוח רבי פתח וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כשיצא נח מן התיבה פתח עיניו וראה את כל העולם כלו חרב התחיל בוכה על העולם אמר רבש"ע אם בשביל חטאת האדם או בשביל השואים תאבד עולמך למה בראתם או האי או האי אית לך למעבד או דאל תברי אינש או דלא תיבד עלמא העלה עולות וקם והתפלל לפניו ואותו הריח עלה לפני הקב"ה וערב לו א"ר ג' ריחות עלו לפניו ריח עולתו וריח תפלתו וריח מעשיו ולא היה ריח בעולם דניחא קמיה כאותו הריח ולפיכך צוה ואמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו כלומר ריח שהקריב נח לפני תשמרו להקריב לי ריח עולה ותפלה וכשרון מעשים רבי איבו אמר נח חכם היה והיה מבין לחישת וצפצוף כל הנבראים ורמיזתם וכשהיה בתיבה אמר יודע אני שאין פקח בעופות כמו העורב למידע מני סימנא בעלמא מיד וישלח את העורב א"ר חייא והאיך עביד הכי והאמר רבי בו אסור לאסתכלא באלין מנחשי בעופי דשמיא והרי הוא בכלל לא תנחשו ולא תעוננו אפילו כל ניחוש בעלמא אלא א"ר חייא למה שלח את העורב דא"ר חייא מצטער הוה נח טפי על אובדא דעלמא אמר רבש"ע ידעתי כי אתה רחום ואתה לא רחמת על עולמך ונהפך רחמנותך לאכזרות אתה לא רחמת על בניך יצא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי ולפיכך שלח את העורב רמז הוא דקא רמז א"ר יוסי וכי לא כתיב ביה איש צדיק תמים היה והאיך הטיח דברים כלפי מעלה א"ר חייא מרוב צערו הוא דאמר דהא תנן מנין שאין דנין את האדם לפי צערו שנאמר איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל אע"פ שהטיח דברים כלפי מעלה אין דינו כמזיד אלא כאדם בלא דעת לפי צערו ולא רצה העורב להלוך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת לפרנס אליהו שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר ולא רצה לעשות שליחותו עד יבשת המים מעל הארץ שהיה ע"י שבועת אליהו כיון שראה נח שלא עשה כהוגן שלח את היונה ואמר רבי בון תרי ענייני רמז בה חדא דכתיב כיונה פותה אין לב כלומר מרוב צערי אין לבי עמי ונפתה אחרינא אמר נח אין בכל העופות דיסבול מיתתה בלא סרבנות כיונה לפיכך נמשלו ישראל כיונה אמר נח כך יאות לנא למסבל כלא בלא סרבנותא ולפיכך וישלח את היונה א"ר יוחנן בן נורי נטל הקב"ה את שם בן נח ונפרישו לכהן עליון ולשרתו והשרה שכינתו עמו וקרא שמו מלכי צדק מלך שלם והיה יפת אחיו לומד תורה ממנו במדרשו עד שבא אברהם ולמד תורה במדרשו של שם ונתעסק הקב"ה באברהם ונשתכחו כל האחרים בא אברהם והתפלל לפני הקב"ה שישרה שכינתו תמיד בביתו של שם והודה לו שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק א"ר יוחנן והלא יפת הוא הגדול למה שם נטל הכהונה בשביל שהיה תמיד עוסק בתורה ופירש מדרכי העולם ומאין היה לו תורה אלא אדם הראשון ידע התורה והניחה בקבלה לשת בנו ואח"כ באה ליד חנוך עד שבא לשם והיה מתעסק תמיד בה אמר לו ר' יוסי אם התורה היתה במדרשו של שם למה הוצרך הקב"ה לצוות לבני נח אותן שבע מצות שנצטוו שהרי בתורה נכתבו קודם לכן אלא א"ר יצחק בשעה שהמבול בא לעולם ונכנסו לתיבה מרוב צערם נשתכחה משם עד שבא הקב"ה וחידש להם אותם שבע מצות א"ר יוסי ח"ו לא נשתכחה התורה ממנו אלא אמר הקב"ה אם אומר להם שישמרו כל תורתי יפרקו כל העול מהם כאחרים שאמרו ודעת דרכיך לא חפצנו אלא אתן להם דברים מועטים וישמרו אותם