אור ברסלב
מדרש הנעלם מדרש הנעלם פרשת לך לך › מאמר נחש עלי צור

מדרש הנעלם

מדרש הנעלם פרשת לך לך · מאמר נחש עלי צור

מאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה

פרשת בשלח מאמר נחש עלי צור ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת תניא א"ר יוסי גליף הוה חוטרא מתרין סטרין בשמא קדישא חד סטרא דרחמי ודינא באתוון גליפין וחד סטר דינא בדינא נחש עלי צור ת"ח כתיב ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים מאי ונטה כלומר ונטה בחד גיסא דגליפא ברחמי ודינא וכתיב ויט משה את ידו ולא כתיב וישלח את ידו כלומר אסטי מחד גיסא ואי תימא דגליף הוה מקדמת דנא נחש עלי צור אלא באסנא אתגליף דכתיב וישלכהו ארצה ויהי לנחש בההיא שעתא אתגליף נחש עלי צור ות"ח א"ר יהודה בעא קב"ה דשמוי דהוו גליפין בחוטרא יעביד אתאן ותניא תרין אתין אתעבידו בימא בההוא סטר דסטא משה ברחמי ודינא בזע ימא לישראל בי"ב שבילין ואתיב בדינא על מצראי ואטבע לון בתהומא הה"ד וישב ה' עליהם את מי הים בההיא שעתא בעי לאפקא מיא א"ל קב"ה משה אסטי חוטרא מגיסא אחרא דתרין אתאן אתעבידו ביה כמא דאתעביד מסטרא אחרא חד את הכא וחד את במריבה אבל השתא והכית בצור מאי צור בהאי צור דסליק נחש לזמנא אחרא א"ר אלעזר מאי דכתיב קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם מהו ודברתם אר"א מני ליה עלי נחש דהא אתעביד בצור השתא בעי דיתעביד בנחש לאשלמא שמוי דקב"ה באלין אתוון משמע דכתיב ודברתם אל הסלע וכתיב וידבר העם באלקים ובמשה מה כתיב בתריה וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים מה נחש חיליה בפומיה אוף הכא בפומא ומשה לא עביד הכי אלא הכה ולא אשלים שמא אלא חזר כקדמיתא בשמא דצור ושבק דנחש הה"ד ויך ולא כתיב וידבר כמה דאתפקד ודברתם דתנינן צור למעבד ונחש למללא וכתיב ויך את הסלע במטהו פעמים חד דלשעבר וחד דהשתא תניא אר"א בה שעתא אשתאר שמא כלומר דלא אשתלים בההוא את דשבק משה נחש ולא אשתלים כל שמא דהא בחד גיסא אשתלים בימא מגיסא אחרא שרי בצור ולא אשתלים בנחש א"ל קב"ה עבדת דשרי שמי ולא אשתלים למעבד אתין אוף את שרית ולא תשתלים לכן לא תביאו את בני ישראל שרית לאפקא לון ולא תשלים לאעלאה להון לארעא לכן לא תביאו אר"א ידע לבא דמשה בקדמיתא דדחיל כד חמא נחש דכתיב וינס משה מפניו לבא חמא ולא ידע א"ר אלעזר כתיב ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס על נס לא כתיב אלא על הנס בעא לאתקן ולהשלים מה דחסר א"ל קב"ה משה כתיב להקדישני במים במים ולא בדבר אחר כשם שהתחלתי במים בעינא דישתלים בשמי הנס במים א"ר אלעזר אתרא דחסר לא שלים אבל אתעביד נסא הכא א"ר יהושע כתיב עשה לך שרף עשה לך לתועלתך עשה לך תקן ממה דחסרת עכ"ז לא תקן אלא ראיה שהיו רואין בנחש וחיין אבל לא נתקדש שמא במים ונשאר חסר מהשאר ותקנת בראיה עלה אל הר העברים הזה וראה וגו' וראית אותה ונאספת אל עמיך הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר ת"ח דעונשו הוה דאפילו ראיה לא תקן כדחזי כיון דעבד ליה ראיה בהאי אשלים ליה ראיה אבל לא אשלים שמיה במיא כמו כל שאר שמא א"ר יצחק בשעה שאמר קב"ה לכן לא תביאו אמר משה האי חוויא לתקלא דעלמא הוה א"ל קב"ה לאו הכי דינא הוה לחייביא וחיין למארי קשוט דכתיב וראה אותו וחי באותה שעה ידע משה דרכיו והצדיק עליו את הדין פתח ואמר הצור תמים פעלו דא הוא צור דקא אמרינן א-ל אמונה ואין עול דכתיב וראה אותו וחי וכתיב הא-ל תמים דרכו א"ר חייא והא תנינן א-ל גזירת רחמי כד"א א-ל מוציאם ממצרים א-ל רחום וחנון א"ל לאו הכי דתנינן דשליט רחמי על דינא אל בלחודוי יכולת הוא ורשותא הוא דיליה מאי יכולת שולטנותא כלומר שלטנותא דא-ל אתגבר גזרה דיליה כד"א יש לאל ידי רשותא דיליה יכולת דעינא בישא אמר ליה והא כתיב הא-ל הגדול הגבור אל גדול נצחא אל בלחודוי נצחא נהדר למילי קדמאי וכתיב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט הא צור א-ל אמונה ואין עול וגו' הא נחש עלי צור וכתיב הא-ל יעות משפט משום דאורחיה דנחש לאסטאה אורחיה לכך כתיב ואין עול הא-ל יעות משפט ח"ו א"ר אלעזר היינו דכתיב אשמעה מה ידבר הא-ל ה' וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו כד"א מטה כלפי חסד א"ר יוסי שני מטות היו אחד של משה ואחד של הקב"ה משמע דכתיב ומטה האלקים דתנינן בשעתא שהיה נוטל משה המטה היה כאלו היה ברשותו וביכלתו הה"ד ויקח משה את מטה האלקים בידו ודאי שבידו לקח אלא מהו בידו ברשותו כאלו הוא שלו וא"ר יוסי ברשותו של משה היה עד שהוקם המשכן כיון שהוקם המשכן החזיר המטה לפני העדות ומשם היה נוטלו לעשות בו נסים הה"ד ויקח משה את המטה מלפני ה' כיון שלקחו הרי הוא ברשותו וכשלו היה א"ר יהושע אותו המטה של סנפירנון היה ומששת ימי בארשית אתברי כמה דתנינן והמכתב והמטה ר' יהודה אומר של עץ היה מאן דאמר של סנפירינון היה דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכתיב מטה האלקים ומאן דאמר עץ היה דכתיב ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וגו' שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו אמר הקב"ה מכאן ולהלאה הרי חק ומשפט לעשות נסים חק ומשפט דכתיב נחש עלי צור ושם נסהו משום דכתיב וימתקו המים דבר אחר אמר הקדוש ברוך הוא מכאן ולהלאה חק ומשפט שלא יהא נקדש אלא במים שנמתקו א"ר יהודה כתיב כי מרים הם מכאן שנינו יש מים עכורים ויש מים צלולים ויש מים מתוקים ויש מים מרים ויצעק אל ה' למה צעק מכאן שהיה בצער באותה שעה א"ל הקב"ה משה הנחש שנהפך בסנה עכשיו אצטריך לחקקא ליה בצור ותרוייהו עמדו על המים המרים ובאותה שעה נתחקק צור בנחש שהיה בו קודם הה"ד שם שם לו חק ומשפט כד אתא רבי אבא שאילו קמיה אמר להו שפיר קאמר ר' יהודה והכי הוא ואנא אצטריך לגלאה רזא דמלה הא חזינא דרבי יהודה גלי לה אלא אמר הקב"ה למשה משה השתא במצרים היה המטה של אהרן לדחות הקש השולט על ישראל במצרים אבל כשיצאו ממצרים כמה מקטרגים מזומנים על ישראל לדחותם בים כמה מים מרים נזדמנו אצלם כמה מים רעים יקטרגו בהם באו לים בא רהב שרו של מצרים ושל ים אמר הקב"ה משה הרם את מטך ונטה ידך כיון דאמר הרם את מטך מהו ונטה את ידך אלא הרם את מטך נגד שרו של ים באו למרה כמה מים מרים נזדמנו אצלם ונצטער משה וצעק הה"ד ויצעק אל ה' א"ל קב"ה משה הרי לך עצה בזה השלך המטה אצלם ויתחקק נחש עלי צור שניהם ביחד וינצלו הה"ד ויורהו ה' עץ כמד"א מקום שיפול העץ שהוא עצה וישלך אל המים וכתיב שם שם לו חק ומשפט נחש עלי צור ודם נסהו עטרהו בנסים אמר הקב"ה מכאן ולהלאה הרי לך שיעמוד אצל המים הרי לך שיתקדש שמי במים כשבאו לאלים באו המים לקטרג עליהם אמר קב"ה משה במקום הזה אין צריך מטה הרי יעקב שהוא האילן בשבעים נפש והוא שבעים תמרים ושתים עשרה עינות מים שנים עשר שבטים כשבעים עמודים ושנים עשר שבטים זכותם יגן עליכם במקום הזה שנקרא אילן והוא אלים כד"א כי יבושו מאילים אשר חמדתם מיד ויחנו שם על המים משמע דכתיב על המים ומשמע דכתיב שם שם לו ולא במקום אחר ושם שלטו בני ישראל על המים ולא הוצרך המטה מכאן ולהלאה אצטריך המטה בנחש עלי צור אצל המים באו לחורב באו המים לקטרג אמר ליה הקב"ה והכית בצור המטה אצטריך הכא והכית לאלו באותו צור ולא בנחש אמר משה יתיר אצטריך הכא אנא חמי מים דבעו לשטפא אמאי הנני עומד לפניך שם על הצור והכית בצור א"ל קב"ה למשה עדיין במריבה עתידים המים לקטרג יותר שהם מים עכורים רעים וזדונים ויזדווגו בהם בישראל בגלוי לעיניהון ובאותה שעה אצטריך המטה והתיר עליהם הנחש בגלוי לעיניהם ויתקדש שמי הה"ד להקדישני במים לעיניהם בגלוי כדבר שנזדווגו בהם בגלוי ת"ח הכי חמא דוד דכתיב לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם זה פרעה אזי עבר על נפשנו המים הזדונים כדאמרינן וכתיב נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים וגו' א"ר אבא מה ראה משה באותה שעה שלא עשה בנחש אלא ישראל היו דוחקין למשה תנה לנו מים נתיעץ משה ואמר קב"ה אמר לי לעמוד בנחש ואנא חמי דאין גזירה לנחש במים דאין יכולתו אלא בעפר דכתיב ועפר תאכל כל ימי חייך משמע דעפרא ייכול וישיצי כל יומוי אבל במיא לא וישראל דחקין לי ואע"ג דיעביד ניסא לא יעביד באתר דא אלא כד אתחקק אתחקק בעפרא ולא במיא דכתיב וישליכהו ארצה ויהי לנחש וצור בדא אתחקק במיא במרה וכבר עבד ניסא טב דאעביד בהאי דאתעביד ניסא אחרא מיד ויך את הסלע במטהו פעמים א"ל קב"ה משה יען לא האמנתם בי להקדישני דחשבתון דלא יכיל נחש במים לכן לא תביאו ומטך אשר הכית בו את היאור כו' מ"ט משום דמחקק בניסין הוה ושמא קדישא עלאה רשימא ביה

תוכן העניינים

מדרש הנעלם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה