אור ברסלב
מדרש אגדה שמות › פרק ט

מדרש אגדה

שמות · פרק ט

פרק ח

פסוק ז

וישלח פרעה והנה לא מת וגו'. אפילו בהמה שחצייה של מצרי וחצייה של ישראל לא מתה:

פסוק י

שחין. למה. מפני שהיו משעבדין את ישראל ולא היו מניחין איתם שעה אחת כדי לגרד את עצמם מעבודה קשה:

ד"א שחין למה, מפני ששמו את ישראל בלנין מחמי חמין, לפיכך נידונו בשחין:

ויזרוק אתו משה השמימה. נס גדול נעשה בחפניו של משה שהחזיק ד' (פנים), [חפנים] מכאן מצינו שהמועט מחזיק את המרובה:

פורח באדם. יבש מבחוץ ולח מבפנים:

פסוק יא

לפני משה מפני השחין. מכאן שלא היו יכלו החרטומים לעשות כמעשה משה:

פסוק יח

הנני ממטיר (לכם) כעת מחר. סרט לו סריטה בכותל ואמר כשתבא השמש בכאן מחר יהיה ברד אשר לא היה כמוהו:

פסוק כ

הירא את דבר ה'. זה איוב:

פסוק כא

ואשר לא שם לבו. זה פרעה:

פסוק כג

ויט משה את מטהו וגו' וה' נתן. וה' הוא ובית דינו:

פסוק כד

ויהי ברד ואש. ואם המצרי היה יושב נכוה באש, וכשהיה עומד נכוה באש:

פסוק לב

כי אפילת הנה. פלאים עשה הקב"ה בהם, וכיון שראה כך, אמר חטאתי לה', וכששמע משה כן מיד ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו אל ה':

פסוק לג

ומטר לא נתך ארצה. [תלאן ברפיון] ואימתי ירד בימי יהושע על האמוריים, דכתיב וה' השליך עליהם אבנים גדולים מן השמים (יהושע י' י"א):

פסוק לד

וירא פרעה כל חדל וגו. אוי לרשעים כל זמן שהם בצרה מכניעים את עצמם, אבל אם השעה עוברת וחוזרת, חוזרין לקלקולם:

תוכן העניינים

מדרש אגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה