מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר
פרק כט
אחר רוב דבריו בפרקים שעברו הוסיף להגדיל עון המביאים דברי חכמי האמת לבית הדפוס והנה על ספרי האמת הראשונים שנתחברו עד שבא רבינו הקדוש האריז"ל כבר רבו עליו גדולי ישראל רבים וגדולים והתירו פרושים את הדבר כמבואר בהקדמת פי' החייט על ספר מערכות אלהות. והקדמת החסיד האלקי בעל תולעת יעקב. ובהסכמת ופסק הגאון המפורסם בדורו מו"ה יצחק דלאטש שהביא המחבר הזה בעצמו מה שנדפס בהקדמת הזוהר והוא עצמו שבחו שהי' גדול בדורו. וכלל גדול בידינו אחרי רבים להטות ואם הי' דעתו לאסור בטלה דעתו נגד כל חכמי ישראל הראשונים ואחרונים שהסכימו בהדפסתם בלי שום פ"פ ונודד כנף ומה גם שהוא נוגע בדבר ואין לו לדון במה שמכח ש עיקר החכמה לגמרי ולקוצים וצנינים בעיניו דבריהם בדפוס ואין מביאין ממנו ראי' כי באמת הועילה הדפסתם שרבים ועצומים מישראל אשר רבתה בהם ע"י אהבת ה' ויראתו ולהתדבק בתורה ובמצות בראותם ונהנים מזיו זהרה מאירה עינים. ומשיבת נפש מאמת ומחזק אמונת תוה"ק ודברי רז"ל הקדושים ומאת ה' היתה לסיבה. כי בדורות האחרונים אשר רפתה יד ישראל ונעלם חזון ואין אתנו נביא ויודע עד מה. לולי גילוי אור פנימיות תורתו ח"ו רפתה ידי רבים. ובפרט בדורות אשר רבו כמו רבו רשעי עמינו דאתו מערב רב המפקפקים בדברי רבותינו הקדושים ורבו ג"כ המלעיגים על דבריהם בכ"מ. ועי"ז אבדה האמונה ונכרתה מפיהם. ומי יודע מה הי' בכלל התורה והמצוה מרוב הגליות והשעבודים הקשים ואורך הזמן שנשקעו עמינו באומות זולתינו ובחברתם בילדי נכרים יספיקו ומעט מעט נתקו מוסרות התורה ויסודותיה. וח"ו הי' מתקיים בנו ואכלה אתכם ארץ אויביכם. וכל זה הי' ברצונו ית' לאהבתו אותנו ולקיים בריתו ושבועתו אתנו למלאות דברי קדשו מפי נביאי האמת מ"ש ואני זאת בריתי וגו' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך וגו' ואין דורות האחרונים דומים לדורות הראשונים שאסרו העסק במעשה מרכבה כי אם לחכם ומבין מדעתו ואמרו במופלא ממך כו' כי בימי התנאים ואמוראים הי' עדיין רוה"ק שורה בישראל ובכלה דאדר ואלול הי' יורד עליהם אש מן השמים. ולזה לא היו ישראל צריכים קיום וחיזוק באמונת תוה"ק כי עין בעין ראו מעלת התורה והעוסקים בה וההולכים בדרכיה ואנשי מוכת רבו בישראל ולכן חייבו ההסתר בדברים אלו ואף שהתירו רבינא ורב אשי לכתוב הש"ס זה הי' כדי שלא תשתכח תורה מישראל. בראותם כי אזלת יד ישראל הולכים ודלים והקדושה יורדת מעה מטה אבל לא התירו עדיין לכתוב סתרי תורה שלא הי' צורך לזה כ"כ אבל אחר זמן שנסתלקה רוה"ק מישראל ואותותינו לא ראינו וגו' בדויות האחרונים. מן הא היתה לסיבה שיתגלו קצת דברי סתרי תורתינו למען חזק לב בני ישראל בתוה"ק ויראתו הטהורה ולהרחוקים מדיעות זרות נכריות ופתויי הזונה אשר בעוה"ר רבו כמו רבו וכל זה ראו רבותינו הקדושים רשב"י וחבריו שחיברו הזוה"ק וגנזום למען היות למשמרת לדור האחרון שיהיו צריכים לכך. ולדעתי זה הי' כוונת רשב"י שאמר לו אליהו ז"ל וכמה בני נשא יתפרנסון מחיבורא דילך כד אתגליא לדרא בתראה בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור כו'. ועוד במ"א אמר לי' אליהו ז"ל לר"ש ר' ר' כמה זכאה אנת דמהאי חיבורא דילך יתפרנסון כמה עילאה עד דאתגליא לתתא בדרא בתראה כו' וכוונתו שאלו לא הי' מתגלה ח"ו הי' עמוד התורה והיראה מתמעט עד שהי' האמונה נאבדה ולא הי' כדאין להגאל באחרית הימים בעת הגיע הזמן. וע"י גילוי חכמה זאת רבים מישיני תרדמת הזמן והבליו יקיצו משנתם האיולת. ובזה יקיים מ"ש כי לא תשכח מפי זרעו וגו' וכל זה הוא ית' הקורא הדורות מראש את הכל עשה יפה בעתו נתן בלב חכמי ישראל אמוראים האחרונים להתיר לכתוב תורה שבע"פ שכן הי' ראוי מדורם ולהלן. אבל עדן לא הי' צריך לגילוי סתרי תורה עד שהוא ית' ברוב נפלאותיו אתנו עשה בחסדו עד שנתגלה דברי רשב"י ודברי חכמי האמת בדורות האחרונים ובזה נחה שקטה תלונת המחבר ולגלוגו מ"ש שכבר עבר כמה מאות שנה שנתגלה הזוה"ק ולא בא משיח. שאין הכוונה שבעת שיתגלה תיכף יבוא. אבל כוונתם כמ"ש שזה הכנה לתקנת ישראל בדורות האחרונים ולקיום התורה עד שעי ז יזכו לימי המשיח שהוא יהי' גמר התיקון ובמ"ש סרו מהר כל ערעוריו של המחבר הזה ואין צורך ג"כ לדברי הגאון ר"י דלאטש. ולדעתי זהו כוונת הכ' רוחי אשר עליך ודברי וגו' שר"ל רוחי הוא רוה"ק החופה על ראשינו הגם שנסתלק רוה"ק מישראל אעפ"כ ע"י שרידי ה' וחסידיו בכל דור שזכו לרוה"ק וגילוי אליהו ז"ל כמו הרמב"ן והאריז"ל ורבינו הגדול בדורינו ועוד כמה וכמה חסידי עליון אשר ברוח קדשם גילו לנו סתרי מצפוניו זה לא יסתלק ממנו עד עולמי עד ע"י שזכינו לדבריהם בכתובים ובדפוס שיהנו ישראל מאורם. ודברי אשר שמתי בפיך וגו' הוא כלל תורה שבע"פ שהבטיחנו הוא ית' שלא ימושו מפינו במה שנתן בלב אדירי ישראל להתיר לכתוב מה שנאסר בזמן הקדום מטעם עת לעשות לה' וגו' ולדעתי ג"כ זהו כוונת דברי התיקונים בהקדמה וז"ל ע"פ והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אילן אינון רשב"י וחברייא כו' מאי כזוהר אלא כד עברו האי חיבורא אסתכמו עלי' לעילא וקראו לו ספר הזוהר ומצדיקי הרבים כדין יהון נפישין ככוכבים לעולם ועד דלא אחשיך נהורא דלהון לעלמין כו' וירצה בזה במה שהיו צריכים הסכמה מלמעלה על האי חיב רא הוא משום שבאמת הוא נגד מה שחייבו חז"ל להסתיר הדברים אפי' למוסרם ע"פ כי אם לראויים אליה ליחידים וכ"ש לכותבם על גליון בספר. ולז"א שהסכימו ע"ז מן השמים משום שזה צריך לתיקון העולם בדורות האחרונים לעם ההולכים במחשכי הגליות ומצוקי הזמן ושקועים בהבלי עוה"ז מרוב שיעבוד וטירוד וגם להיותם רחוקים מן המקור וח"ו נוחים ליפול בחשך ודרכי רשעים אשר בחושך ידמו וע"י גילוי ספר זה יאיר להם מתוך חשיכה כי היא באמת מאירת עינים ומשיבת נפש לדבק ליוצרה ולמקורה להשיג קצת מגדולתו ית' ומאמיתת נועם חלקינו בתורתינו וזיו הדרת מצותיו ית' ולכן בזה יתרבו מצדיקי הרבים והם שרידים אשר ה' קורא שחיברו חיבורים יקרים בחכמה זו והם נמשלים באמת לכוכבים שהם נצוצות קטנים נגד אור זו הרקיע העליון אשר על ראשי החיות וכמו כן הם מקבלים נצוצי אורה מתוך ספר הזוהר ובזה יזהירו דורם עדי עד ולא תשתכח התורה והמצוה האהבה והיראה הקדושה והטהרה לעולם זאת על ישראל:
וברע"מ פ' בהעלותך (קנג א) וז"ל ורע"מ תמן אתקיים בך שם שם לו חק ומשפט וגו' ע"י וימתקו המים כמלח דממתקת בשרא הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין ע"י כל אינון קושיין ומחלוקת דמיין מרירין דאורייתא דבע"פ אתהדרו מתיקין מי אורייתא כו' ולרשעים מתהדרין יסירין מלח סדומית דאיהו מסמא עינים לקיימא בהון ועיני רשעים תכלינה. ואינון ע"ר רשיעווא דיתקיים בהון ההוא זימנא יתבררו ויצרפו רבים וגו' והרשיעו רשעים אינון ע"ר והמשכילים יבינו אילין מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלין אינון דמשתדלין בזוהר דא דאיקרי ספר הזוהר דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר וגו' ולזמנין אחד מעיר כו' דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגו' ראה והבן מתוך מאמר זה שכיונו ברוה"ק מה שעתיד להיות לאחר זמן ברורות האלו שבאמת בעוה"ר רבו רשעי הדור אשר נתהפכו להם מים הטהורים מתורה שבע"פ דברי חז"ל שהתורה נמשלה למים שהם חיים לכל נפש למים מרים ומאדרים בראותם מאמרים התמוהים המובאים בש"ס בכ"מ והוציאו שם רע על בתולת ישראל המאורסה להם מסיני ולא יכלו לשתות ממים קדושים האלו כי מרים להם המה ורזה בעוה"ר כמה וכמה יצאו ופקרו בגופי תומה ושתו לעג כמים בראותם מאמרים אנו וע"י גילוי החכמה האמיתית הזאת המאירה עינים ומשמחת הנפש יראה כמה עמקו ורמז חכמת רז"ל והדברים הנוראים והעמוקים שהסתירו במליצות לשונם ולא רצו לגלותם לפי זמנם שלא הי' צורך לכך ועוד שלא ישתו מהם אותם אותם שאינם ראוים לכך וע"י חכמה זו יתהפכו וימתקו המים ע"י עץ החיים הזה ואף שהרבה קראו תגר שע"י גילוי ספר הזוהר נפלו רבים ברשת ושחת ותלו בי' בוקי סריקי כמו כת ש"ץ ימ"ש גם ע״ו פקחו רשב"י וחבריו עיניהם ברוח קדשם והוא מ"ש שהוא כמלח סדומית המסמא עיני רשעים אותם שאינם ראוים לו ומע"ר קא אתו שנמשכו אחר תאות לבם ורוע יצרם. אבל בשביל זה ח"ו לא תפוג תורה ויותר מזה מצינו במ"ד כשבא משה רעה"ש לכתוב פ' נעשה אדם בצלמנו וגו' שאל את הקב"ה מה אתה נותן מקום למינים לרדות והשיבו הקב"ה כתוב והרוצה לטעות יטעה כו' ומקרא מלא נאמר משגיא לגוים ויאבדם. וכי בשביל השוטים הללו יאבד עולם מלא. ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וגו' עמקו ורמו מחשבותיו ית' שבאמת חכמה זאת מצלת כלל נפשות ישראל הקדושים והטהורים לבל יטבעו במים הזדונים והם תגבורת היצר ורוב קושי השיעבודים וטלטולים כמ"ש לולי ה' שהי' לנו וגו' אזי המים שטפונו וגו' נפשינו כצפור נמלטה ע"י גילוי החכמה הזאת המאירה עינים להבין דבריהם הנסתרים בדברי רז"ל ומשמחת הנפשות במתק זיו אורה וטעמי המצות ואמתיות סוד התורה וכללותיה ופרטותיה ושפיר אמרו שנמשלה לתיבת נח שבה נמלטו משטף מים הרבים והעצומים האלה. ורמז נפלא בפ' כל הבן הילוד היאור"ה תשליכוהו שהוא אותיות ולכל בני ישראל הי"ה או"ר וע"ש כך נקרא ספר זה מדרש יהי אור בפי הקדמונים ובזה תכל כל תלונות המחבר הלז בפרק זה:
ומה שלקח לו לעד המסייע דברי רבינו הרמ"א ז"ל בספרו תורת העולה שקרא תגר על רבים מהמון עם הקופצים ללמוד חכמה זו כ"ש בזמה"ז שנדפסו ספרי הקבלה כגון ספר הזוהר כו' אפי' בעלי בתים שא"י בין ימינם לשמאלם אינם יודעים לפרש סדרה או פרשה עם פרש"י כו' ראה כמה רחקה דעת המחבר הזה מדברי רבינו הרמ"א ז"ל שהוא לא דחה חכמה זו ולא הכחישה. ולא דיבר קשות על הזוהר ומחברו כמו המחבר הזה אדרבא באו דבריו להרחיק ממנה האנשים הריקים מתורה ובודאי דבריו צודקים וכנים שלא ניתן לעסוק בחכמה זו כי אם מי שכבר מילא כריסו בש"ס ופוסקים וחזק ואמיץ ביראת ה' וכמ"ש הוא עצמו בהגהותיו ביו,ד ה' ת"ת ומי לא יודה בדבריו אלו שבודאי א"א להכניס לפלטרין של מלך קודם הכנסו בפרוזדור וא"א לעלות לעלי' בלי מדריגות רבות ואדם כזה בקל יבוא לידי מכשול בענין הגשמה ופירוד ושארי דברים זרים. אבל מי שחננו ה' דעה והשכל ומילא כרסו בעסק נגלות התורה ויודע להבחין להפשיט לבוש החיצוני מדברי חכמי האמת שכל דבריהם הם במשל וחידה ויודע לאחוז בפנימיות סנסני התורה. ועל מה שלא ידע להשיג יאמר לא ידעתי ולא שמעתי כמ"ש בס"י ואם רץ לבך שוב למקום אדם כזה מצוה לו ותועלת גדול לטהרת נפשו עסק חכמה זו ולא יבוא ע"י מכשול ח״ו ורגלי חסידיו ישמור לבל יטו מדרך האמת ואמונה המקובלת לכלל ישראל ואף שגם אני בפתיחת זה הספר קראתי תגר על מביאו כל ספרי האמת לבית הדפוס לא הי' כוונתי רק על דברי האריז"ל וכתביו שהוא גילה מסתווין עילאין ודבריו אלה אין נכון שיהיו יד הכל ממשמשים בהם וגם הרח"ו ז"ל תלמידו לא רצה שיהיו הכתבים נמסרים לכל אדם כי דבריו סתומים וחתומים מאוד מאוד ואעתיק כאן דברי המקובלים האמיתיים הובאו דבריהם בספר שם הגדולים (חלק ב' וועד לחכמים אות ק') וז"ל ראיתי למהר"י צמח שכ' בהקדמת פירושו לאדר"א כו' ועלה על דעתי להדפיסו להפק רצון החבירים כו' ובא אלי חלום קשה עד מאוד והזהירו אותי מאוד שאזהר ואשמר לבלתי שים אותו בדפוס עכ"ל והרב מוהר"ח הכהן תלמיד הרח"ו זצ"ל בהקדמת ס' מקור חיים כתב וז"ל חלפו תורות עברו חיק להדפיס מאמרי האריז"ל כו' ומעולם לא כתב האריז"ל והלא אפי' ההקדמות של הדרושים שמסר האריז"ל לתלמידו הנז' ד' דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא איתם מפיו כלל כו' יעו"ש שהאריך והנה אעפ"כ כיון שכבר יצא בדפוס כל אלו הכתבים שזכינו ליהנות מאורם ודאי לא יגרום מכשול לכל ישראל ח"ו ומאת ה' הייתה זאת גם בזה הכל לפי העת והזמן הצריך והרי גם התיר ניירות שנתגלו מכתבי הרח"ו מה שקיבל מרבו האריז"ל שלא רצה הרח"ו ז"ל לגלותם מה' הייתה נסיבה שיבואו לגילוי ע"י סיבה מן השמים כידוע. וא"כ אין להרהר אחריהם כלום. גם רבינו הגדול והקדוש הגר"א זלה"ה זכינו ליהנות מעט מאורו בכתביו הקדושים ויתר הדברים שאין להם שיעור מה שלא רצה לגלות לא כתבם בספר כידוע מה ששמעו תלמידיו הקדושים מפיו הקדוש הרי שהכל במדה ובמשקל מה שניתן רשות לגלות ומה שלא ניתן ודי בזה לסתום פה המסטין והמקטרג בפרק הזה: