אור ברסלב
מגן וצינה פרק כח

מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר

פרק כח

פרק כז

הוסיף עוד לדבר על חכמי האמת ולגרות עליהם מדון לאמר שבראותם המכשילה הזאת שיבוא מזה לידי כמה מכשולים ונטיית צד כפירה הקדימו רפואה למכה במ"ש שם בשם ספר הבהיר שאין עונש גם למי שטעה בהם מה שדרש ע"פ תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות וגו' וע"ז הרבה דברים וקראם הוללים וסכלים. והאדם הקורא דבריו יקרע סגור לבו על דברי נאצות כאלו. ולא עליהם לבד הרבה דבריו כי אם גם על ספר הבהיר וידוע דברי הרמב"ן ז"ל בפי' התורה שרגיל על לשונו תמיד דברי ספר הבהיר וכ' עליו שהוא מדרשו של ר' נחוניא בן הקנה האם גם על הרמב״ן יאמר כאשר אמר על ר' משה דיליאן שהמציא ספר הזוהר ותלאו באילן גדול רשב"י כדי להרויח ממון:

והרי בימי הרמב"ן עדיין לא הי' הזוהר וח"ו שהרמב"ן יבדה דברים אלו מלבו וידוע שקבלתו הי' מגדולי ישראל שהיו יחידים בדורות הראשונים כגון ר"א מגרמייזא בעל הרוקח ועוד כמוהו ובודאי עדותו נאמנה מאוד וכך קיבל מרבותיו שר' נחוני' בן הקנה חברו והיאך ידבר דברי עזות כאלו על ספר הבהיר ובאמת לא ידע להבין הבהיר בזה. והרמב"ן בעצמו שתמיד כל היום דברי הבהיר על שפתיו ומחבבם מאוד הוא עצמו כ' כמ״פ שהלומד חכמת האמת מפי ספר ואינו מקובל מרבותיו והוא טועה בהם הוא רבת הנזק מאוד כמ"ש בהקדמתו ובפירושו לתורה ואני מביא בברית נאמנה כו' וגם החסיד האלקי מור"מ גבאי בעבוה"ק (פ"א משאר היחוד) יעו"ש באורך הגינה מאוד מי שעוסק בה וא"י בקבלה מרבותיו ובהקדמתו לס' תולעת יעקב כ' וז"ל דע שכל מי שלא קובל סתרי תורה מרבותיו וחושב לשקלו בדעתו הרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה והוא בכלל לא תעשה לך פסל ועונשו גדול מאוד בעוה"ב עכ"ל גם בספר הזוהר ע"פ לא תעשה לך פסל ר' יצחק פתח כמה אית לי' לב"נ לאזדהרא כו' דלא יטעי בהו כו' עליו כתיב לא תעשה לך פסל כו' ובריש אד"ר פ' נשא פתח ר"ש ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' ושם בסתר כו' והמחבר הזה עצמו הביא דבריהם בפ"ד מספרו הנוהם הזה. והיאך עתה שכח מזה והביא דברי ספר הבהיר ודברי הזוהר פ' קדושים שהטועה בדברים אלו אין בו נזק ולא עונש כלל. והיאך יסתור הזוה"ק דברי עצמו אבל לא ידע או לא רצה לידע אמיתת כוונת דבריהם. ואני אפרש דברי חכמים שיהיו קיימים וז"ל ס' הבהיר שאלו תלמידיו של ר' רחומאי מ"ד תפלה לחבקוק הנביא על שגיונות תהלה מבעי' לי' אלא כל המפנה לבו מעסקי העולם ומסתכל במעשה מרכבה מקובל לפני הקב"ה כו' ומאי על שגיונות כדכתב באהבתה תשגה תמיד ומאי ניהו מעשה מרכבה עכ"ל. אבל אמיתית כוונתו תראה בדקדוק לשונו כל המפנה לבו מעסקי העולם כו' שבודאי מי שאינו מטהר עצמו ומתקדש מכל חטא ואשמה. והוא שקוע בהבלי הזמן בודאי איש כזה אסור לו לעסוק בחכמה זו כי הרבה מקטריגים נגדו וכחות הטומאה שגרמו עונותיו הם סוככים בעדו וסוגרים פתחי היכל קודש שאינו ראוי לכנוס שם. והרי גם בש"ס מצינו בפ' א״ד בארבעה שנכנסו לפרדס שאחר נכנס ולא יצא בשלום וקיצץ בנטיעות כי מעשיו גרמו לו. וטינא שהיתה בלבו:

וגם בזוה"ק ובאד״ר ובכ"מ כתב ווי לי' למאן דעייל ולא נפיק טב לי' דלא אברי ומי לא ידע שהטעות בעניינים אלו רבת הנזק מאוד וכמה צווחני דנפקי מינן ע"י שטעו בדברי הזוה"ק ותלו בי' בוקי סריקי מצד שהיו שקועים בהבלי הזמן ונפשם לא מטוהרה הי'. ולכן הזהירו כל חכמי האמת שקודם שיבוא האדם לעסוק בחכמה זו צריך לטהר נפשו מכל חטא ולהוסיף קרושה וטהרה וכמ"ש גם רח"ו ז"ל בהקדמתו לספר עץ חיים גם כל חכמי אמת הזהירו ע"ז מאוד ולכן אמרו שמי שמפנה לבו מעסקי העולם ולבו טהורה בלי שום תאות יצרו השורה בלבו והוא מסתכל במעשה מרכבה חביב הוא לפניו ית' אף שאינו יודע כמה דברים על בוריים כי א"א לילוד אשה כל זמן שברוחו משותף בגופו החומרי לעמוד על מטרת פנימיות החכמה על בוריה ויטעה באיזה פרטים אבל לא ח"ו בדברים הנוגעים באמיתת אלהות כענין הגשמה ופירוד ח"ו או שאר עניינים כדומה להם והרי גם בנגלות התורה מצינו מאמרים סותרים זה את זה שבכ"מ אמרו שגגת תלמוד עולה זדון. ובמ"א אמרו ע"פ והמכשלה הזאת תחת ידיך אלו ד"ת שאין אדם עומד עליהם אא"כ נכשל בהם וע"כ צריכים אנו לחלק שבאם שגגתו הוא ע"י שלא טרח לדקדק ולייגע בה כל צרכה ועי"ז בא לידי טעות הוראה למעשה ודאי דשגגתו עולה זדון וכמ"ש רז"ל ע"פ הגד לעמי פשעם וגו' אבל אם טעותו בא באונס או שלא בא ע"י לידי טעות הוראה למעשה ודאי דאין עליו עון בזה ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכמו כן הוא בנסתרות תוה"ק אם ע"י שלא דקדק כ"צ וע"י שאין לבו טהורה בא ח"ו לידי קיצוץ נטיעות ודאי גדול עונו מנשיא אבל אם טעה באיזה פרטים בה מתיך אונסו עליו נאמר באהבתה תשגה תמיד (אבל הטעות בעניינים העקריים והשרשיים אין טעות הדמיון נחשב למאומה לטענה ואמתלא שצריך להשען בזה על האמונה שהוא היסוד החזק שלא יזיזו אותה כל הרוחות שבעולם ומה זו טענה שהטעהו הדמיון לא הי' לו לסור מאמונת הקבלה האמיתית שדוחה כל הדמיונות) ודברי הזוה"ק פ' קדושים ברורים כי ז"ל (שם פ"ה ב) מאן דתיאובתיה למלעי באורייתא ולא אשתכח מאן דיליף לי' והוא ברחימותי' דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמטריא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא וקוב"ה חדי בההוא מלה וקביל לי' ושם ע"א וז"ל ומאן דלעי באורייתא ולא ידע לאשתדלא בה באורח קש״ט ובאורח מישור ההוא מלה סלקי וסטי אורחין כו' ודחיין לה לבר כו' מאן גרם לי' האי ההוא דשאטי לי' מאורח מישר הה"ד ולפני עור וגו' הרי מבואר להדיא שחילק בדברים דאם טעותו ע"י פשיעה שלמד תחילה ממי שאינו הגון וכדומה דאז נאמר עליו כי רבים חללים הפילה וגו' ובין אם הי' באונס וכן הוא בעניינינו. וכל זה הם דברים ברורים. ובאמת מי שאינו בטוח בנפשו להזהר בלימוד הזה שלא יבוא לידי איזה טעות ח"ו בהגשמה או בפירוד ולהעמיד על שכלו ודאי שאסור לו ללמוד ועליו אמרו בזוה"ק ווי למאן דעאל ולא נפק טב לי דלא אברי. אבל מי שיודע בו להזהר ודאי דיש לו שכר טוב בעמלו. ועל מה שרחיק משכלו ידע שאינו יודע וכמ"ש בס"י ואם רץ לבך שוב למקום ע' דבר זה נכרת ברית ור"ל אם לבו רץ להשתכל ולהשיג דברים העליונים הנפלאים מתנו ואין ביכולתו להשיג ויבוא ח"ו לידי מכשול יחזור למקומו הראשון ולא להעמיד על שכלו ויהי' חזק באמונתו:

תוכן העניינים

מגן וצינה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה