אור ברסלב

מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר

פרק ח

פרק ז

עוד כחו בפיו הרבות דברים בפרק הזה על חכמי האמת מ"ש שע"י חכמה זו משיגים ויודעים טעמי המצות ופנימיותם. ואמר ע"ז הגם שאנו יודעים שיש פנימיות וטעמים כמוסים למצות לא נתנו להתגלות כלל לבני אדם. ונסתייע מדבריהם ז"ל מ"ש מפני מה לא נתגלו טעמי המצות שהרי שתי מצות נתגלו טעמם ונכשל בהם שלמה המעה״ש לפי דעתו לא השיג ולא ידע שום אדם ממשה רעה"ש ואילך שום טעם ופנימי מטעמי המצות וטח עיניו מראות היפוך זה בדבריהם ז"ל לא למד אי למד ושכח. או לא נתן אמון למ"ש בפ"ב דעירובין ע"פ וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שהי' שלמה המהע״ש אומר על כל דבר של תורה שלשה אלפים טעמים ועל כל דבר של דברי סופרים חמשה ואלף טעמים. הרי שנתגלו טעמי כל המצות לשלמה המעה"ש ואעפ"כ לא נכשל ח"ו רק בשתי מצות לבד גם ארז"ל בפ"ק דנדה ובכ"מ ע"פ ביקש קהלת למצוא דברי חפץ ביקש שלמה להיות כמשה ולידע טעמה של פרה ולא ניתן לו שנאמר אמרתי אחכמה וגו' הרי שרק טעם מצוה זו בלבד נעלם ממנו וגם מצינו בתנאים ואמוראים שנתנו טעם לכמה מצות. והרי' ר"ש דריש טעמא דקראי בכ"מ וס"ל אלמנה עשירה ממשכנים אותה כו וכן בכ"מ עצמו מספר אבל האמת הברור בכוונת דבריהם מ"ש שלא נתגלו טעמי מצות היינו שלא נתגלה טעמיהם בפירוש בכתוב כמו שנתגלו טעמי ב' המצות לא ירבה לו נשים וגו' לא ירבה לו סוסים וגו' שהרי כיון שנתגלו טעמיהם בפירוש בכתוב משמע מזה בפירוש שתלה הכ' מצוה זאת רק מטעם זה ואין כאן טעם אחר. ולכן נכשל בהם שלמה המעה"ש. ולכן אם הי' כתוב בתורה בפירוש טעמי המצות כולם היו באים בני אדם לידי מכשול ובאמת יש ויש טעמים נסתרים וכמוסים לכל מצוה ומצוה הרבה מאוד מאוד עד אין חקר. וכן הדעת נותנת מאחר שהוא ית' ציוה עליהם לאהבת עמו ולטובת נשמותיהם ותיקונם אין חקר וסוף לטעמיהם וכידוע לחכמי האמת שכל מצוה ומצוה אף שכל ישראל שווים בה אינו אלא בכלל אבל בפרט יש תיקונים לכל אחד מישראל לפי מדריגת נשמתו ועוד זאת שאין יום דומה לחברו כו' עד סוף העולם ובכל יום ויום יש כוונות אחרות ותיקונים אחרים לכל מצוה ומצוה לכל אחד מישראל לפי שורש נשמתו ולפי צירופי שמותם ית' הנוראים המתגלגלי' ע"י שם הוי' ית"ש וית' ע"י גלגולי הרצ"א שערים פנים ואחור ובעשר נקודותיהם וכידוע לנו שכל רגע מתתר"ף רגעים בשעה משתנה צירוף השם ונעשה תקונים חדשים ואלוהם סתרי התורה שכיסה עתיק יומין. ובהם עוסקים נשמות הצדיקים בעוה"ב והוא עוה"ב שנהנים מזיו השכינה ומאהבתו ית' לעם קדושו נתגלה אפס קציהו ושמץ מנהו לשרידים אשר ה' קורא בטעמי המצות רק בדרך כלל לא בדרך פרט לכלל האומה הישראלית ועל כזה אמרו שהי' שלמה המעה"ש יודע לדרוש על כל דבר של תורה ג' אלפים טעמים כו', וכל זה לבעבור הטעימם מעין עוה"ב ולהתענג במתק זיו אורה כדי לעשות המצוה באהבה ושמחה יתירה ולהתדבק בשמו ית'. ובאמת אין לנו לבקש ולידע טעמי המצות כי רצונינו לעשות רצונו ית' באהבה אף אם לא נדע שום טעם במצותיו ית'. אבל ידיעת מעט הטעמים מועיל לעשות ולקיים יותר באהבה ושמחה לא זולת ובאמת אנו רואים באותם הטעמים נועם מחק זיו החכמה הזאת. היאך הם דבוקים ביוצרם וגודל קדושתם וקיומם והתעסקם בתורה ומצות לא כן הנמשכים אחרי הפלוסופיא המרחקת מאוד מן התורה ובכל דור ודור רבו המתפרצים הפורצים הרשעים הנמשכים אחר תאוותם ובמעט מעט כופרים עד שבאו לשלוח וד רמה בגוף תורת משה הכתובה וניתנה מפי הגבורה. ולא הלכו המשתבחים ומתפארים בדברי רבינו הגדול נר ישראל אורו וקדושו הרמב"ם ז"ל בדרכיו המשובחים ומפוארים הגם שלא ידע הוא ז"ל מחכמה זו. עד כמה גברה אהבתו לתורתינו הקדושה שבכתב ושבע"פ בכל פרטי דברי חז"ל בהם דבק לאהבה אפי' בכל מילי דחסידותא הנזכר בדבריהם אבל האנשים האלו רחקו ממנו הרבה מאוד אלף אלפים הבדלות השחיתו התעיבו דרכיהם בחשבם שהתורה והמצות לא ניתנו רק לשלימות ישוב המדיני והחוקים והעדות הם אך לזכירת יצי"מ וכדומה. וזה כל פרי חטאתם שהעיזו פניהם לאמר שאינם מחוייבים לקיים מצותיה בפועל כאשר האריכו והרחיבו פיהם בטומאתם ופחזותם ומה שעשה לו המחבר הזה סמוכים מדברי הכ' כי המצוה הזאת וגו' לא נפלאת היא וגו' לא בשמים וגו' שמזה מוכח שרין לנו חיוב לבקש נפלאות בשמים לטעמי המצות רק מה שהוא קרוב ללבינו ולשכלינו. גם אנו מודים בזה שאין לנו חיוב לידע טעמי המצות ונשים וע"ה יוכיחו שכולם נכנסו בברית התורה והמצות ובאמת אין הכוונה בטעמיהם מעכב במצוה וגדול שכר המקווה כמאמרה עד אין חקר אף שאין יודע משום טעם רק לקיים ציוויו ית'. אבל כבר כתבנו שבמה שנדע טעמי המצוה ע"פ פנימיותם נעשה אותם יותר באהבה ובשמחה אולם מ"ש בביאור הפסוק אין זה כוונתו כלל ומזה נתפקרו הרבה שחשבו ודרשו ברבים שאין טעם נסתר לתורה ומצות ואין שם תיקון ותועלת למעלה בשמים רק כל המצות הם לתיקון הארץ ולתיקון הדיעות וישוב המדינה. ישתתקון יתפרכון האומרים כן. והרי מצינו בכ"מ שארז"ל ארוכה מארץ מדה וגו' ואין חקר וגבול לפנימיות התורה ודוד המעה"ש התפלל וביקש מאתו ית' גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. וכתיב מצות ה' ברה מאירת עינים וכתיב דרך פקודיך הבינני וכמה מקראות עד אין מספר כמו אלה שעיקר טעמיהם גדולים גבוהים ורמים עד אין חקר והאדם השלם הדבק באלהיו יוכל להשיג קצת מהם והאריכות בזה אך למותר:

תוכן העניינים

מגן וצינה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה