אור ברסלב
מגן אבות חלק ב מגן אבות על ספר הושע

מגן אבות חלק ב· רבי שלמה זלמן שניאורסון

מגן אבות על ספר הושע

מגן אבות על ספר ישעיה

מי חכם וגו' כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע י"ד יו"ד). וצ"ל מ"ש מי חכם כו' מה נצרך כ"כ חכמה בזה להבין איך שדרכי ה' הם ישרים. דלכאו' מי לא יבין זאת ויש בזה ב' פי' א' כמ"ש (וישלח ל"ה כ"ב) וישכב ראובן את בלהה כו' ויהיו בני יעקב שנים עשר וארז"ל (שבת נ"ה ע"ב) כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה. שרק עלבון אמו תבע. ומעלה עליו הכתוב כאלו שכב כו'. והיינו שבדקות שהוא בעולם היותר עליון זהו חטא כמו ששכב עמה. וע"ד מארז"ל כל הכועס כאילו עע"ז (ע' זהר ח"ג דקע"ט ע"א) כל מי שיש בו גסות הרוח ראוי לגדעו כאשרה (סוטה ה' ע"א). ולכן נכתב בתו' וישכב את בלהה. להורות כוונה זו שבדקות זהו חטא כמו ששכב כו'. ואעפ"י שיש לטעות בזה ולדמות רק כפשט המקרא ששכב ממש. מ"מ לא שינתה התו' מלכתוב כך כדי שיהי' מושג הכוונה כנ"ל. ועז"נ צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בם. דר"ל אעפ"י שפושעים יכשלו בם מ"מ צדיקים ילכו בם כי יבינו שבדקות גם חטא קל נחשב כחטא חמור. ויש עוד דוגמא לזה במ"ש (בראשית א' כ"ו) נעשה אדם בצלמנו כו' שארז"ל (מד"ר בראשית פ' ח') שא"ל משה להקב"ה נתת מקום לטעות. ורש"י פי' ללמד ד"א שיהי' הגדול נמלך בקטן. ועיקר הענין דבאמת צריך להיות כתוב דוקא נעשה ל' רבים והיינו לפי שהאדם כלול מכל העולמות אבי"ע ע"י נרנח"י נפש מעשי' ורוח מיצי' כו' ולכן כתי' סולם מוצב ארצה זהו הנשמה שמלובשת בגוף. וראשו מגיע השמימה כו' כמ"ש במ"א. וע"כ צ"ל כתוב נעשה ל' רבים בשביל כוונה זו שהאדם כלול מכל הע"ס כו'. ואעפ"י שיש מקום לטעות הרבה בזה כו'. עכ"ז לא שינתה התו' מחמת זה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כנ"ל:

ב ובזהר (וישלח קע"ה ע"ב) מפרש דרכי ה' הם אורחין דקב"ה וצדיקים ילכו בם דכל מאן דאשתדל באורייתא איהו ידע ואזיל בהו דלא סטי לא לימינא ולא לשמאלא ופושעים יכשלו בם כו' ע"ש וצ"ל מהו ענין אורחין ושבילין למעלה הנה ידוע שהי' צמצום בהאור ונק' שמו כי אור ושם ענין א' הארה שאין נוגע לעצמותו ומהותו ית' אך ההארה היא א"ס בלי גבול וע"כ כדי להיות מקור המשכת החיות להשתלשלו' העולמות כו' הי' צמצום בהאור. דהיינו שנתצמצם רק הארה מהאור. וזהו שבשם הוי' יו"ד תחלה נקודה וצמצום. וקודם היו"ד קוש"י שהוא דק יותר דהיינו צמצום יותר. וז"ש (דניאל ז' ט') וע"י יתיב ושער רישי' כו' כי היניקה מהמוח שנמשך לתוך חלל השערות. הוא רק מותרי מוחין לגמרי שאין נוגע לעצמיו' המוחין כלל. ולכן אין מרגישין כאב בחתיכתן מהראש. משא"כ אפי' בצפורני הרגל יש כאב כו'. וכך עד"מ מה שנתצמצם זיו והארה מהאור להחיות אבי"ע שאין נוגע כלל לעצמיו' האור נק' בשם שער רישי'. והנה מה שנתצמצם המשכת הארה להיות מקור החיות להעולמות נק' זה בשם צנור או אורח ושביל והו"ע קו וחוט כמ"ש בבה"ז. וזהו ענין הוי"ו דש' הוי' שהוא בחי' המשכת הקו. אחר צמצום היו"ד כו'. והנה רצון אותיות צנור כי כבר הקשו איך שייך ענין רצון למעלה שהמצות הם רצונו ועבירות נגד רצונו. ובאמת כתי' אם צדקת כו'. והענין כי זהו רצון אותיו' צנור שהרצון הוא בחי' צנור וצמצום עד שנתהווה בחי' רצון כי בעצמו' אור א"ס אין שייך כלל בחי' רצון. וזהו רעדכ"ר רצון לרצון שכך עלה ברצונו שיהי' צמצום ויתהווה בחי' הרצון והיינו כדי להטיב לבריותיו. שע"י שיהי' רצון עליון. עי"ז יומשך גילוי אלקות בעולמות דהיינו ע"י המצות ימשיכו גילוי הרצה"ע שהוא כללות החיות של כל העולמות כמ"ש (משלי ט"ז ו') באור פני מלך חיים ורצונו כו' וזהו ונוצר חסד שהצנור והרצון הוא חסד ה'. ובאמת ע"י המצות עושין למעלה בחי' הצמצום והצנור שיתהווה הרצון. כי כל המצות ענינם ביטול היש לאין. בטל רצונך ועי"ז גורמים למעלה ג"כ ביטול הרצון שיתהווה בחי' רצון עליון. וזהו בשעה שהקדימו נעשה כו' קשרו להם שני כתרים (שבת פ"ח ע"א). ותרי"ג מצות דאורי' וז"מ דרבנן הם תר"ך שעי"ז עושין וממשיכים בחי' הכתר. וענין שהרצה"ע הוא בחי' צנור. זהו כמ"ש בבה"ז המשל דצנור המקלח מנהר גדול כו' ע"ש וכך ע"י שנתהווה רצה"ע זהו בחי' צנור גדול שעל ידו יומשך החיות מאור א"ס לכל העולמות דאבי"ע. אך בהילוך הצנורות יש חכמה עמוקה שילכו למקום הנצרך דוקא כמ"ש בבה"ז. כך הצנור דרצה"ע מלובש בח"ע דאורי' מח"נ. וזהו כל עיקר ענין חכמת התורה לברר לאיזה מקום ילך הצנור הנ"ל. זה כשר וזה פסול כו'. וזהו משה עה"כ גימט' צנור ומשה הוא בחי' תורה ח"ע כו'. (גם באיזו אופן יהיו הצנורו' עצמן שיוכל לילך על ידם אפי' בקדושה). והנה רצה"ע הוא צנור גדול בחי' ו' ואח"כ מתחלק ממנו ו' צנורות קטנים שיומשך על ידם האור בו"ק דז"א וזהו ש"ס משנה זרעים הוא הצנור שיומשך בחסד ע' האריכות בבה"ז. והיינו שהחסד גשמי בתרומה ופיאה כו'. עי"ז נעשה צנור למעלה שיומשך בחסד. וכמ"ש (חלים קכ"א) ה' צלך על יד ימינך. כמו הצל שעושה מה שהאדם עושה. וז"ש (תלים מ"ב ח') תהום אל תהום קורא לקול לצורך. תהום אל תהום מזה למדו רז"ל בירושלמי (ברכות פ"ט) אין טפה יורדת מלמעלה אא"כ טפיים עולים כנגדן מלמטה וזהו תהום אל תהום שהו"ע העלאת מ"ת לבחי' מ"ע כמו חסד גשמי דתרומות ומעשרות שהוא עולה למעלה והעלאה זו הוא לקול צנורך כדי שיומשך הצנור מאוא"ס. וסדר מועד הוא המשכת הצנור בבחי' גבו' כו' כמ"ש בבה"ז. וזהו כל ארחות ה' חסד ואמת. שהצנורות הם חסד ה' כדי שיוכל לילך ההמשכה מאוא"ס בכל הספי' והמדו' וגם ואמת. שנמשך רק במקום הראוי כו' כמ"ש (תשא ל"ג ט"ז) ונפלינו אני ועמך:

ג ועתה צ"ל כיון שדרכי ה' הם צנורות ההמשכה מאוא"ס בכל הספי' והמדות אם כן איך תוכל הנשמה לילך בהם ע"י קיום המצות בגשמיות וצ"ל תחלה ענין ירידה צורך עלי' כי שרש נש"י עבמ"ח. מח' רק לבוש. לבושין תקינת לון דמנייהו כו'. והעלי' ע"י בירור נה"ב בתפלה. כי תפלה נגד קרבנות והקרבן ענינו העלאה של יסוד האש הגשמי שבבע"ח בשרשו יסוד האש אשר לאלקות שבמרכבה עליונה פני ארי' ושור חיות ובהמות שנא' בהם והחיות בוערות כמראה הלפידים. וכמו"כ הנה"ב שבאדם יש בו יסוד האש ולהב אחר התאוות ותענוגים גשמיים. ושרשו מבחי' יסוד האש שלמעלה במלאכים ששם הוא רק בחי' התלהבות וביטול לאור א"ס ב"ה וזהו ענין התפלה להפוך יסוד האש דנה"ב שיהי' נכלל באחד ואהבת בק"ש. ולכן מקדימים שתים לפני' כי אין הדינים נמתקין אלא בשרשן כמ"ש בת"א ד"ה מהלכים ע"ש. והנה כמו והחיות נושאו' את הכסא ובחי' כמראה אדם לבחי' כי לא אדם הוא כו' כמו"כ כשמתהפך הנה"ב היא מעלה את הנה"א שיבוא לבחי' תשובה. ויתעלה לאשתאבא בגופא דמלכא ממש שלמעלה מבחי' שרשו לבוש המח' כו'. ונמצא שע"י התפלה ובירור נה"ב מתעלה הנשמה לאשתאבא בגופא דמלכא. והנה בגופא דמלכא שם נמשכים הצנורות כמ"ש ועל דמות הכסא כמראה אדם הוא מראה דמות כבוד הוי' דהיינו שבבחי' כמראה אדם שם הולכים הצנורו' דאוא"ס ב"ה שהו"ע שם הוי' כנ"ל. אך מ"מ צ"ל קיום המצו' דוקא כי רמ"ח פקודין רמ"ח איברים דמלכא ע"י צדקה העלי' בחסד וע"י איזהו גבור הכובש יצרו העלי' בגבורה כו'. וכמו"כ ע"י בחי' נצח כו' ות"ת כנגד כולם כי תו' גופא דמלכא ת"ת גופא כו' ולכן ע"י תפלה ובירור נה"ב וגם ע"י קיום המצו' תתעלה הנשמה לאשתאבא בגופא דמלכא ושם נמשכים הצנורו'. וע"כ תוכל הנשמה לילך ולעלות דרך צנורו' ההם ליכלל בעצמות אוא"ס ב"ה. וזהו צדיקים ילכו בם כו':

תוכן העניינים

מגן אבות חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה