מגילת ספר· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין
נספחים · ב
מעשה שקרה בשכני הקרוב לביתי, כי נגנב ממנו גביע כסף ששמו היה חקוק עליו ראשי תיבות שמו יוהאן הרטוג, ונמצא הגביע ביד שכני אחר. האנשים אשר מצאוהו ראוהו בבית השכן הכירוהו וטענו: זה הכוס אשר נגנב מן יוהאן הרטוג. האיש אשר נמצא הגביע בידו833 כיחש ואמר כי קנה אותו מאיש אחד הנקרא יוהאן היינדריך, שחותם עצמו גם כן בשתי אותיות הנ״ל. אז בערה חמת השומע הרטוג וענה: בוימגארטן הוא איש דמים ומרמה.
בויםגארטן כעס ותבע בדין את המוציא לעז ומביא את דבתו רעה והוא מוחזק בעיני שכניו כאיש כשר, וזה אשר חרפו וגדפו לא יוכל לברר פסול וחשד הגניבה. מה עשה הרטוג? חשב מחשבה להמלט כצבי מיד השופט והמשפט ויאמר: הן אמת שאמרתי: בויםגארטן איש דמים ומרמה הוא, אך חס וחלילה לא התכוונתי לגנות שום אדם, רק על פרדס עץ צומח עצים היתה כוונתי, שזה בויםגארטן בעצם ובראשונה.
(עקיצת עקרב, עמ׳ טו).