אור ברסלב
מגילת ספר נספחים

מגילת ספר· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

נספחים

ח

א

ופעם בא מעשה לידי שנרדמתי באמצע הלילה וראשי מוטה על תיבה קטנה משופעת של עץ העומדת לפני על שולחני, שעליה כלי כתיבה שלי עומדים, עליה אני כותב מה שאני צריך, ועל גבה ממעל עומד נר של חלב תחוב בבית נר של עץ הקבוע בתיבה, הדולק בלילה להאיר לי במקום למודי.

והנה נפלה תנומה על עפעפי, ישנתי ופני על זרועי מוטל על תיבה זו. ובעוד שנשקעתי בשינה כלה הנר כולו; וכבר אחז האור הכלי הלז שהיה תחוב בו הנר ואכלתו ותלטהו מסביב ולא אדע. גם נשרפו כמה ניירות מכתבים שלי ועשאם אפר. בתוך כך הקיצותי משנתי ואראה והנה אכלה האש בקצות הבית-נר שהיה של עץ, תוכו נחר, כמעט קט היה כולו למאכולת אש עם התיבה ושבתוכה. גם ספרי למודי עומדים בצד הניירות השרופים; ואף אני עצמי הייתי בסכנה גלוייה במצב זה, בהיותי שקוע בשינה ופני סמוכות לבית-נר ונשען על כלי-עץ הקרוב אל הנר השורף. באופן שאלמלא לא הערוני מן השמים כאיש אשר יעור משנתו830 העמוקה, ואנכי לא ידעתי - כבר היה האור נאחז בכובעי ובשער ראשי. לולי רחמי שמים המרובים וחסדיו הטובים שגומל לחייבים. לכן הסכמתי לברך בעשרה וכן עשיתי. חסדו ונפלאותיו לבני אדם ספרתי ולו הודיתי831.

עוד נס כפול היה בעניין זה, כי כל מה שנשרף מהכתבים המונחים בצדי, אצל הארגז מימיני, כבר היו מודפסים (בפרק שהייתי עוסק בהדפסת סידור בית תפילתי831 שלא הייתי צריך עליהם עוד; עם שאני רגיל להצניע כתיבותי גם אחר ההדפסה לעיין בהם אם נזדמן טעות בדפוס כדי לברר מתוכם הדבר המסופק.

פעם אחת עסקתי אז בדרך קביעות לימודי בטור אורח חיים, שהייתי נשען על הספר בראשי כי נפלו חבלי שינה על עיני וארדם. ונאחז האור בספר הטור, נשרפו בו כמה דפים באמצעיתן, דהיינו שעשה, ודאי מן הפחם של הנר שנפל עליו, נקבים בהלכות ברכות ושלטה שרפת גחלת הנר שנקבה וירדה ועברה כמה דפים עד שהגיעה לסימנים הללו של ברכות הנס, אז פסקה ותהי לנס832. (מור וקציעה, חלק א', עמ' קב).

ב

מעשה שקרה בשכני הקרוב לביתי, כי נגנב ממנו גביע כסף ששמו היה חקוק עליו ראשי תיבות שמו יוהאן הרטוג, ונמצא הגביע ביד שכני אחר. האנשים אשר מצאוהו ראוהו בבית השכן הכירוהו וטענו: זה הכוס אשר נגנב מן יוהאן הרטוג. האיש אשר נמצא הגביע בידו833 כיחש ואמר כי קנה אותו מאיש אחד הנקרא יוהאן היינדריך, שחותם עצמו גם כן בשתי אותיות הנ״ל. אז בערה חמת השומע הרטוג וענה: בוימגארטן הוא איש דמים ומרמה.

בויםגארטן כעס ותבע בדין את המוציא לעז ומביא את דבתו רעה והוא מוחזק בעיני שכניו כאיש כשר, וזה אשר חרפו וגדפו לא יוכל לברר פסול וחשד הגניבה. מה עשה הרטוג? חשב מחשבה להמלט כצבי מיד השופט והמשפט ויאמר: הן אמת שאמרתי: בויםגארטן איש דמים ומרמה הוא, אך חס וחלילה לא התכוונתי לגנות שום אדם, רק על פרדס עץ צומח עצים היתה כוונתי, שזה בויםגארטן בעצם ובראשונה.

(עקיצת עקרב, עמ׳ טו).

ג

אזכיר מה שאמר לי אדוני גיסי האב״ד דק״ק אשכנזים באמשטרדם שראה בלייפציג את הפרנס ר״ג אופנתיים834, איש בריתו של אייבשיצר, נושק ידי אשת איש יונה דרעזין הנ״ל לעיני העדה בלי בושה.

בהיותי בברונשווייג באושפיזא835 דנכרים לא היה נוח לי לישכב836 בחדר עם קלסתר אשם תלוי על הקיר837 אשר לנתי שם והלכתי למטה שם וראיתי נאספו שם בלילה ט״ו מומרים שותים838; והיה כטוב לבם פנו והלכו, חוץ מאחד שנשאר ולא נתן סיבה. אך הוא אומר כי לפי שראה הנוצרים מצליחים, לכן חשב שהאמת אתם באמונתם. כשמוע חבריו הדברים קמו כולם.

(עדות ביעקב, הוספות בכתב יד על שולי הדפים, ספריית רוזנטליאנא, אמסטרדם).

ד

אשמע מוסר כלימתי באמור אלי ששתיתי קאפיע בבתי הגוים המזומנים ומוכנים לכך839, וגם אחר האזהרה מאנשים רואים בי שיש בו משום חשש חלב [=עכו״ם] מכל מקום לא נמנעתי. כפי הנשאר בזכרוני שבאמת פעם אחד בבואי לבית הנ״ל אגב אורחא לפום ריהטא840 אישתלאי841 ואמרתי להביא לי כוס קאפיע כנהוג בבתים הללו ולא הרגשתי בדבר ושתיתי, ואפשר היה שם מי שהזכיר אותי ולא חששתי לדבריו לחזור בי אחר שכבר התחלתי לשתות.

והנה קודם כל התנצלות אני מודה לאמת שלא יפה עשיתי ועדיין בהיותי שם כך אמרתי תיכף יציאתי מבית הנ״ל, נזכרתי בעצמי והרע לי מאוד. ובאולי זאת היתה נסבה להרהר אחרי, כשטעו בחשבונם וחשבוני גם כן לאדם חשוב, לומר כי לא היה נאה לאסור על עצמי אף במותר ולהתרחק מן הדומה לכיעור842. ואף אם רחוקה היא מאדם שכמותי, בריה קלה פחות מביצת נמלה, / והלואי אהיה חשוב אדם ולא על צד ההעברה ועל דרך ההשאלה /. באמור ששתיתי ממים זרים / מבורות נשברים. / חצי הזמן בוגד פגעוני וטלטלוני, ומכלי אל כלי הריקוני / וימי נעורי לא השקיטוני / על שמרי. אך אמנם השקני זמני יין חמר מלא מסך843 ומזוג במים רעים / בנודות מבוקעים / ומהבית טרופה בשמריה ולא מן המשומר / בענביו מן הכומר. / עד נוע הניעני כשכור והייתי כשוכב בלב ים ומתכסה במימיו העכורים / באיי העברים844 / וחוסמת היא את העוברים.

יגעתי באנחתי / ועדיין מנוחה לא מצאתי, / מיום היותי / ישים בסד רגלי, ישמור כל אורחותי /. עד ארצה את עוני, / ינוס יגוני / ויבוא ששוני, / ויגיעני לחיים ולשלום למחוז חפצי ורצוני /.

(שאילת יעבץ, חלק ב, סימן קמו).

ה

ונסעתי מאלסונא ליל מוצאי ש״ק כ״א אייר845, אחר שעבר חצות לילה בשתי עגלות.

ועשו לי לווייה בני הקצינים, גם ליווני גיבורים עם מקלות בידיהם. ובאנו בחצות היום לצאלן-שפיקר לחיים ולשלום, אין שטן ואין פגע רע, עם היות מבקשי נפשי שמו עלי אורבים; וכשמעם מנסיעתי רדפו אחרי בדרכים שונים, כפי מה שהוגד לי, ולא פגעו בי. אמנם אף אם היה הזמן נראה יפה, הסתיו עבר אך הגשם לא חלף הלך לו; כי לאחר חצות היום היה דלף טורד, יום סגריר ורוח סערה וגם גשם שוטף נוטה שפריר. בעברנו את מיכל המים צאלן-שפיקר846 וירד עלי הגשם והרוח, גם הרוח נשף בי והשלג והברד בזעפם; וחלה כל גופי והשילשול התעלל בי והוצרכתי לרדת מעל המרכבה כל פעם כדי הילוך ארבע אמרת והוצרכתי לעמוד לעשות צרכי ונפתח לי מקור גיד הזהוב שהיה מושך כמעין ונפלתי למשכב בלילה ההוא. ואעפ״כ התאמצתי והלכתי לדרכי. אז באתי למלון ואחשוב לנוח שמה ביום ההוא, להינפש מעט ממסע הדרך כבד מאוד, יום ולילה לא ישבות עם עת קור וחום גופי ומשך הדם אשר התעולל בי ולא עצרתי כוח להחזיק עוד בדרך. לולי האיש ר׳ אפרים היילברט847, חזן בית הכנסת הגדולה בק' אלטונא אשר הרהיבני ודיבר על לבי לאסוף כוחותי לשום לדרך פעמי ולא להתעכב על אם הדרך; ביחוד כי היו מצפים לתשובת אנשים סוחרים מיריד ברונשווייג, שונאי בנפש וכן היה!

אחר שנסעתי במרכבה על הפאשט; והנה בנסעי כמו שעה והנה המה באו שבו מיריד הנ״ל ופגעו במרכבה הסגורה מכל צד וישאלו לעגלון: מי זה היושב בה? ולא ענה אותם דבר; ביניהם גם מי מאוהבי פגעו בי ושאלוני לשלום ושמחו בי. ויעקב הלך לדרכו848. החזקתי ונטיתי שכמי לסבול עד בואי לאמרספורט, גבול הולנדיה. וכאשר באתי לאמשטרדם ותהום כל העיר לקראתי ובבואי לעיר נורדן כבר מצאתי שם יאכט849 עם סיעת אנשים יקרים אהובים, באו לקראתי וקיבלוני בכבוד גדול והדר עטרוני; ופני העיר אמשטרדם, גם חכמי ספרדים, קיבלו פני. והוצרכתי לעסוק ברפואות שם ולהחזיק כוחי. בחמלת השי״ת עלי שבה רוחי אל נדנה ותחי רוח יעקב850 וחזרתי לאיתני.

עתה אספר חסדי ה' שעשה לנפשי; כי קרה לי באמשטרדם מקרה בלתי טהור, כי למדתי מדרך ארץ בני אדם לשתות מים קרים ובימי הקיץ הטיב לי שתייתם כמים קרים על נפש עייפה851: אכן בימי חורף הרעו לי מאוד כי נתקרר גופי מבפנים ומבחוץ, שהייתי רגיל לישב בחדר קר להתגבר על הטבע בכוח, ועי״ז באתי לידי מחלה רעה ר״ל משונה מאוד, באברי הזרע שנחלשו, ונעקר הזרע ולא יכולתי להחזיקו עד שקצתי בחיי; כי נתקשה האבר בעל כרחי שלא בטובתי ונשפך הזרע באבר חי (נגד מה שאמרו חכמים: אין קושי אלא לדעת852, ואמנם וודאי כל דבריהם אמת, אלא שדברו חכמים אלא בבריא לא בבא מחמת מקרה ופגע קשה שלא במנהג הטבע הפשוט). והרבה עצבוני / והוסיף יגוני / לא הרפוני עד בלוע ריקי ולא ידעתי מה לעשות. לא שמעתי ולא קראתי בספרי רפואה דוגמת חולי זה באדם מימי. גם שאלתי את הרופא וסידר לי רפואה נגדיית, כי ציווני לשתות מים קרים בבוקר ובערב, כסבור היה לקרר הרתיחה. וכן עשיתי והוספתי והגדלתי מכאוב מוהיה כמכבה רותח במים צוננים. כמעט אבדתי בעניי לולי רחמי שמים המרובים, שנתן בי דעת להרגיש שכל הדברים המקררים שפקד עלי הרופא להשתמש בהם לנצח החמים - המה היו בעוכרי, כמעט כילוני בארץ853. ונתן ה׳ בלבי להינזר ממים קרים ונשמרתי מקור ומשתיית מים חמים כטע וקאפע ובישיבת חדר חם וזיעה, אז רפתה רוחי והוקל מעלי מוקשי, עם שלא עברה החולי רע ר״ל מכל וכל עד שובי לביתי לחיים.

וראיתי ונתתי אל לבי כי גם זו היתה אחת מהנסיונות הגדולות. ורעה לי זאת מכל הרע הבא עלי מנעורי; שכבר לקיתי מלפנים בכמה שנים בימי עלומי בחולי המסוכן זה; על-אודות שתיית טע וקאפע הרבה, עד שכמעט נסתלק ממני כוח גברא כמעט הופרה האביונה. ועכשיו, בימי הירידה, הפך עלי בלהות תשתפך עלי נפשו הפעם, כי גדל הכאב מאוד854 לעצר הכוח הדוחק בחוזק; ועמדתי בסכנת גוף ונפש זמן רב; כמו חורף וקיץ התעלל בי המכאוב והתעורר חשק תאוות אשה מאוד עד שקצה נפשי ושנאתי את החיים855 כי רע עלי המעשה שנרגע עד הנפש. וברוך ה' שנתן בי כוח לעמוד בזה ושמרה רגלי מלבד. אין זאת כי זכות אבותי ז״ל ותורה ומצוות מגינה ומצלה. במה איכף ואקדם לה׳ על כל אשר גמל עלי חיים וחסד ופקודתי שמרה, אצפה אוחילה לאלהי ישעי הנותן ליעף כוח ולאין-אונים עצמה ירבה856, לעשות חיל בתורה ויוסיף לי אומץ / ויצילני מכף מעול וחומץ.

ואחרי שעברו עלי כמה תמורות / וקורות צרורות / באמשטרדם ובחסד ה׳ עלי יצא דיני זכאי מלפני המלך יר״ה ונקראתי לשוב לביתי וחזרתי לביתי חצי אב תקי״ב857 שלם בגופי ובממוני858. אם אמרתי אספרה כל החסדים שנעשו לי בדרך חזרתי לביתי / ילאה קולמסי /. בלילה הגענו לאמרספורט ולנתי שם בבית הקצין ר' יונה והיה לי וויכוח עם חתנו המתפלסף, הטיפש יעקב בר״פ מאמשטרדם, והראתי לו שאינו יודע אפילו טיב לשון הקודש ורוצה לחקור בספר מורה נבוכים לבשתו. והיה זמן שטף מים רבים, וה׳ שלח מלאכו לפנינו והלכנו בלי מכשול. ועגלה שלי היתה ישנה. בכל פעם שבאנו לאושפיזא מצאנו איזה דבר שבור והיינו צריכים להתעכב עד שיתוקן. ועם כל זה בשום פעם לא אירע כן בהיותנו על אם הדרך. וחשבנו להיות ביום כ׳ מנחם אב בהמבורג, כאשר היה יכול להיות בקלות, אם לא ביום שלפניו נשבר אחד מאופני העגלה בנסעם כל הלילה שלפניו, ולא נדע מזה. ויהי כי באנו אל המלון ורצה המשגיח על תיקון העגלות למשוח האופנים כמנהגו, ומצא אופן אחד באורך מונח שבור; ח״ו אלמלא קרה זה בשדה לא היינו יכולים לזוז ממקומנו והיינו מוכרחים לעמוד נעורים על פני השדה כאישון לילה ואפילה. ובשביל כך התעכבנו יום אחד; שהיינו צריכים לשהות עד שבא אומן חרש ברזל לכפר שהיינו לנים שם, לתקן האופן, ולסיבה זו לא מצאו אותנו כמה מאות אנשים הבאים לקראתנו ביום ההוא כאשר קיוו לפי חשבונם. גם סבבנו כשמונה פרסאות ועקפנו דרך המבורג. ובאנו בעצם היום הזה כ״ד לחודש אב ופגשנו כמה מאוהבים סמוך לעיר ממתינים על בואנו, ושמחו מאוד וברכו את ה׳ על כל הטובה אשר עשה עמנו לשמרנו בדרך ולהביאנו אל ביתינו שלמים בגופנו ובא כושל. ובהגיענו לביתנו נמצא שקא דריספק859 של עגלה שהיה בלוי ונעשה כמין חוטין דקין ליושנו ולרוב המרוצה עד860 שנכפף ונכפל כזנב של לפת / ותהי לנס בעיני כל הרואים. אמרו: אין זאת כי אם מלאכים הנהיגו העגלה! זולת זה לא היה אפשר בדרך הטבע לבוא עד הנה באופן זה בעץ בלוי אכלו עש. בעברי דרך עיר הגדולה המבורג מעט אחר חצות היום, שהיה השמש מאיר ועת יפה, ותהום כל העיר861 מידי עברנו לפני פתחי איזה שר העיר; שרים קמו ושמחו לראות וכמה מהערלים נתנו שבח על הבשורה. אלפי שבחות והודאות / לאדון הנפלאות - / יתעלה, אליו עינינו תלויות / ויעשה עמנו לטובה אות.

(מגילת פורים)

ו

בחול המועד סוכות נעשה המכירה של הנער הארור וואלף אייבשיצר בחצר כבד862 שלו, יקב זאב, ולפי שרציתי להיות עד ראיה, כי לא האמנתי לכל הדברים הנאמרים מהנמצא עליו ותועבותיו בחדר משכיתו, לכן הלכתי בעצמי לראות בעיני העיר של ער וקדש863 והמגדל אשר יקב חצוף864 בתוכו וראשו בשמי״ם (ש״ץ שר״י). והנה מצאתי שם עוד עומדים שיריים מהפסילים שלושה ונשארו עדיין חצובים מאבן שיש לבנה שקורין אלבשטר865. והיו פסילי מניקה וילד866. אלה במצאו עוד בגן. ובתקרת חדר הגדול בבית ראיתי מצוייר בששר צורת היכל כוכב נוגה867, הידוע לעבודת אלילים הישנה, שהיתה מצורות זכרים ונקבות חלוצות שדים, נחבקים ונאבקים זה עם זה, ערב רב עם כלי זמר שונים בידיהם; עושים מחול בכל עגוב ועגבות, בדרך החושקים. הכל בציור יפה.

ובחדר הקטן שבצד חדר הגדול, שבו היה מסתיר ומסגיר עצמו הנער הארור לפעמים איזה ימים, ואמר שמתבודד ושורה עליו רוח הקדש ושחינא868, שם ראיתי מצוייר בשמי קורה זכר בחור חובק נקבה ילדה יפה מאוד. את אלה ראו עיני והסתכלתי בדיוק נאות ועשיתי כעין עברה לשמה, כדי להיות עד ראיה ברור. עוד עמדה שם להימכר אורלאזי869 גדולה וכלי זמר קלאוויער870 עם הצלמים ופסילים שאין להזכיר, וראום אנשים הרבה במעמדי, אבל אני לא רציתי להביט עוד שלא ליטמא עיני.

(התאבקות, עמ' לב)

ז

נאום המושלך משמים ארץ בחצי ירח שניתנה בו תורה לישראל871, בשמיני מוצאי שביעית872 בארץ צפון בעיר אלטונא. משם גורש עם אבותיו לאמשטרדם, משם לפולין. שם נתבקש873 לישיבה של מעלה. והוא היה בנו של המגורש מווילנא בגזירת חמי״ל למעהרין, משם הלך שבי לבערלין, משם לארץ הקדושה, שמה השיב פקדונו בירושלים תוב״ב. בן לגזע ז״ק (זרע קודש), המגורשים בגזרות אשכנז לפולין874. מבני גלות בית שני לאשכנז875. מזרע גלות בבל, מבית גלות מצרים. כולנו בני אב אחד אשר גלה מצרימה876, בן אבינו אשר התגורר בארץ פלישתים877. בן אבינו הגולה מאור כשדים לארץ כנען878, מתולדות אבינר הראשון הנידון בגירושין מגן עדן879. ודלגתי על כמה גלויות שגלו אבותי880 ומאי דגלינא אנא.

ראה ראיתי כי גר אנוכי בארץ881 תושב ככל אבותי, גרים ותושבים בארץ לא להם. לא זאת המנוחה ולא זאת המרגעה882. בה׳ אצפה אוחילה לאלהי ישעי. ישמעני אלהי. צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלא מים883. אלכה נא ואשובה אל מקומי העצמי, לדור ולהתיישב בארץ אבותי בעיר קברות אבי זקני זצ״ל884, ששמו כשמי. ורבים יבקשו עלי רחמים. יהי כן ה׳ עמי / כאשר הייתי כל ימי / דורש טוב לעמי / וחפץ אושר לאומי /. יהי רצון יקשיב ה' נאומי / ויאמר אמן.

תמו דברי אוהב נאמן איש תם885, רצוי לרוב אחיו הישרים בלבותם הנקרא יעקב ישראל / ורב טוב לבית ישראל שואל / ומקוה המבין אמרי יושר עיני שכלו יפקח / ישמע חכם ויוסיף לקח /.

(ספר התאבקות)

תוכן העניינים

מגילת ספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה