אור ברסלב

מגילת ספר· רבי יעקב ב"ר צבי [היעב"ץ] עמדין

ו

ה

עתה אחזור לעניין מלאכת הדפוס. ואם אמרתי אעלה על הספר כל אשר מצאוני בגללי, יקצר המצע מהשתרע כי יצטרך לספר בפני עצמו ועם כל זה לשליש ולרביע לא יגיע. מי יוכל לספר את כל התלאה אשר מצאוני בעסק זה? תחילה מה שהדפסתי בביתי על ידי פועלים וכולו שלי630, ספר שאילת יעבץ. כבר הודעתי מה שקרני בו. אחר זה, בשנה שלאחר נישואין השלישי, עשיתי הוצאה גדולה לעשות לי אותיות חדשות מרובעות באמשטרדם עם נקודות וטעמים, שהיה עולה ההוצאה לחשבון גדול, מלבד ההוצאות שכבר היו לי על כלים ואותיות רש״י חדשים שנצטרפו לסך מרובה.

ועתה התחלתי במלאכת הסידור שנת ברג״ש לפ״ק631 והנחתי חיבורים אחרים הכתובים ומונחים אצל? ונתתי אל לבי אל זאת לקבל עלי עול טורח מלאכה הקשה הזאת כי רב הוא; ובפרטות שלא כתבתי בזה החיבור עדיין מאומה די העבודה632 למלאכתי מלאכת ה׳ ולא היה כתוב לפני לעת כזאת רק חיבור "לוח ארש633" ואותו הנחתי מן הצד שלא להתגרות מלחמה עם אדם שאינו מבעלי אומנתי634 ועשיתי לו רק סימניות ורושם בלבד בחיבור הסידור שקראתיו "עמודי שמים"; וכללתי בו דינים ומנהגים הצריכים לידע כל השנה כולה; גם משפטי העבודות שהיו נוהגים בזמן הבית וכל הקורות שארעו את אבותנו והנבואות - באיזה יום מן הימים שנתנבאו בהן נביאים - כל הנמצא בתורה שבכתב ותורה שבעל פה התלוי בזמן הצגתי ביומו ובמקומו לכל חדשי השנה; ואפילו שעות לכל ימי השבוע הראויים למעשה דבר יום ביומו והנוהג בלילה ביום חול וביום קדוש - את הכל הצגתי לבדנה, לא ערבתי עניין בענין יום בזולתו לכל ימות השנה. 635 וכל התפילות והברכות וניסוחי תחינות קדמונים פירשתי בעזרת השם וביארתי על דרך הפרד״ס636 ומוגהים כפי אשר יכולתי לשאת. ובפעם הראשונה היתה המלאכה הגדולה והארוכה הזאת והרחבה והכבדה מאוד בכמות ואיכות; כי קיבלתי עלי אפילו הבאת התיבות במספר לכל הברכות ולעשות להם ציצים ופרחים / ברמזים יפים/.

כמו כן הצגתי בחיבור הלז הרבה פשטים נעימים מתוקים וצחים הן במקראות חמורים; מלבד דרך הפשוט וכן במאמרי חז״ל התמוהים וזרים נעשו קרובים ומקובלים לשכל הישר בעזרת הש״י. אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים לפאר בית מקדשי. ועוד ברצותי בבית אלהי כיללתי בתוכו מוסרים רבים, אשר שיערתי היותם נצרכים מאוד לעורר לבבות, ביחוד מאחנו האשכנזים, לרחקם מדברי הנכרים ולהסיר מהם כל דופי, למען הביאם אל אושר ההצלחה, לעשותם מאושרים. אבל בני אדם שונאי מוסר שילמוני רעה תחת רדפי טובתם והנאתם האמיתית. והנה בתחילת המלאכה מיד יצא שם למלאכה הזאת ומצאה חן בעיני כל רואה עד שכל הרואה אותה בעודו בכפו יבלענה. וכמעט שנגמר חלק ראשון ממנו כבר חשקו לקנותו, והוא שהיתה בעוכרי, כי על ידי זה פגעו בי קנאים, תרבות אנשים חטאים שמו לי עלילות דברים637; כי חיפשו ומצאו שכתבתי בהלכות דרך ארץ ומשא ומתן: מה שאמרו חז״ל במשנה שלא ילמד אדם בנו חנווני638, ואגב הוספתי איזה מלות באמרי: ויש להוסיף עליהם השולחני בדורות הללו שאומנתם אומנת לסטים גוררת / המהומה והמגערת. על דבר זה נתמלאו חימה ועברה וזעם החלפנים / עזי הפנים /, כמעט חשבו לבלעני חנם; כל כך נשתגעו ואמרו בפה מלא - כפי ששמעתי מאחורי מאנשי אמת - שאם היו פוגעים אותי היו שולחים בי יד; וברוך ה' אשר הציל נפש אביון מיד מרעים!

אכן החטאים האלה בנפשותם639 קשרו קשר של רשעים עלי ובאו כאיש אחד אל חדר הקהל ביום ועד פרנסים וממונים וצעקו ברעש גדול באמרם שאני מכניס אותם בסכנה והרבו לדבר עלי רע וביקשו לצוות לקחת את הספר הנדפס מידי ולקרוע הדף מתוכו. ולכסות מערומי קלונם בבגד בוגדים / טפלו עלי שקר זדים / שהרבה דברים נמצאים בתוך ספר זה שהם גורמים סכנה לכלל יהדות. גם התרעמו על שינויי הנוסחאות שבתוכו. וכל זה עשו כדי להרבות הצווחה נגדי. ונעתרו להם פרנסי ומנהיגי הקהל להושיב רי״ח ובית-דינו שיעיינו בספרי זה, אם יוכלו למצוא לי תואנה; אף על פי שכבר הקדמתי עצמי מיד אחר גמר חלק ראשון הנקרא "עמודי שמים"; שלחתי ליד האב״ד הזקן הנ״ל לקחת ממנו הסכמה כנהוג. והמתנתי בכיוון שלא לקחת ממנו הסכמה בהתחלת ההדפסה, ע״פ הראותי דף או דפים כמנהג רוב מחברי ספרים בדור הלז; אנוכי לא חפצתי בכך, כי אם שיעיד על פי הראייה רובו ככולו; והיה החלק הראשון בידו כמה שבועות לעיין בכולו בטרם נתן לי הסכמה. אח״כ שלחו לידי בשבח ותפארת החתומה בידו; אלא לפי שקיצר במעלת החיבור חזרתי לשלוח אליו שראוי להוסיף בהסכמתו איזו שורות להודיע בבירור התועלתיות הגדולות היוצאות מחיבור זה, נוסף על מה שנזכר בהסכמתו הראשונה, וכן עשה! הוסיף שנית ידו לכתוב הסכמה מחדש כחפצי. נמצא היו בידי שתי הסכמות חתומות ורשיון של המלך יר״ה על דפוס שלא היה מספיק להתריס נגדם ושלא להשגיח בציוויי פרנסים על ידי שלוחים למחות בידי גמר ההדפסה, בטרם יתנו רשות פרטי על זאת, כאשר כה עשו ע״י שמש שלהם להודיעני שגזרו עלי כנ״ל; ושרוצים שאמסור מספרי זה חלק ראשון הנגמר ששה חתיכות640 כדי למסרם לידי בית-דין כפול, דהיינו של ששה שבחרו עוד שלושה נוספים על בית-דין של שלושה הקבוע מלבד האב"ד, למען שיהא ביד כל אחד מהם ספר אחד לעיין בו כל צרכם. ולא ביקשו זמן לדבר מתי יהיה גמר וסוף לדבר. לקחוהו כל איש מהם לביתו לבדוק עד כמה שידו מגעת ועל פיהם יהיה דין הספר. ואעפ״י שאמרתי: הלא כבר יש לי הסכמה כפולה מהאב״ד הזקן, שהיה בידו כבר, ואיך יכול לסתור את אשר בנה? או היוכלו האחרים לענות על רב וריב? לא הועילו דברי התנצלותי. ועם שיכולתי לשחק בהם לא רציתי לחלוק עם הרבים. ונמצאתי לבקשתם ומסרתי הספר בכמה מספרים שרצו ממני ביד השמש שלהם, ומענה בפי: אע״פ שאינני מחויב בכך הנני עושה זאת בחפץ לבי ונחת רוח יעשו לי הדיינים החוקרים אם יעיינו בו היטב הדק ומה ששגיתי יבינו641 לי כי באלה חפצתי.

ובאמת קשה היה לי אותו היום שקידשו עלי מלחמה האנשים הפושעים הנ״ל, אולי ירדו עמי לחיי; כי כמה אלפים הוצאתי על מלאכה גדולה וקדושה הלזו וכמה צער ויגיעה היה לי עד שנגמר חלק ראשון ורובו של חלק שני סמוך לגמרו - עצרו; כמעט היה לריק ח״ו. ויראתי מאוד מן המקטרגים במלאכת ה' זו שיצאה לה שם גדול ולא יסף פן ח״ו לא תבוא לידי גמר. על כן נזדרזתי ביום השני לשוב למלאכה וציוויתי לפועל שלי שיאחז במלאכתו ולא ירפה עד תושלם כולה בעזרת ה״י וכן נעשה בלי פגע ושטן רע עוד, כי המתנגדים חשבו שיש עוד זמן לעכב הפיזור642 הספר בעולם, כשימצאו הפעם חפצם אצל הדיינים הבודקים וחוקרים בספרי - שהיו בטוחים שהשיגו תאוותם הרע די והותר בזמן קצר -אמנם מדאגה בדבר העיכוב חלילה עשיתי הרבה ראשי תיבות בחצי האחרון הנקרא "שערי שמים" ו״עיר האלקים", כדי לכלול תיבות רבות תחת ראשי תיבות אחת. ככה הייתי מהיר בפעם הזאת במלאכת החיבור הלז, שלא יבוא לידי שיהוי ועיכוב, והוא שגרמה בו הבנה קשה במקומות בחצי האחרון הנ״ל.

קודם ראש השנה שנת תק״ח643 נגמר ת״ל הספר בלי משטין ומטריד ובתוך זה ואחריו שהיה יותר מחצי שנה; כי בשבוע שחל בו תשעה באב בתוכה אירע לי זה המקרה הקשה ועד קרוב סוף חודש שבט בשנה שלאחריה לא גמרו המלאכה הדיינים הנ״ל, שישבו ובדקו לדעת משפט הספר ומעשהו. ובכל זמן זה הייתי משכים ושולח שלוחים להאב"ד ולפרנסים וממונים שיודיעני אם מצאו בו שמץ דבר ולא אשכין באהלי עוולה חלילה, ולא יכולתי לעמוד על אופיין שלהם כי כל אחד דחה אותי לזולתו. והבנתי שאע״פ שעשו איזה השגות נגדי כפי דעתם והשגתם, כפי שביקשו מהם המעללים, כי שכורים היו מהם בוודאי, מכל מקום היו מתייראים ממני ולא בטחו בעצמם שיעמדו דבריהם נגדי, לכן היו מעלימים ממני מה שכתבו לגרוע כוח הספר. גם הפרנסים שתקו ועשו עצמם כבלתי יודעים, אעפ״י שכמה מבעלי בתים קנו הספר ממני לא מיחו כלל וכמדומה היו מתחרטים והיו חושבים: הלוואי שלא התחילו עמי! ידעו והרגישו הפו״מ בחולשת הדברים שכתבו נגדי ודאגו פן לא לכבוד יגיע להם, אך לחרפה ולקלון לכללות בית דין, שבחנו כוחם והבינו שלא יוכלו לעמוד נגדי. לפיכך היו בוחרים בשתיקה644 מפני כבודם; לא אמרו לא היתר ולא איסור והניחו לי למכור ולבעלי בתים לקנות באין מוחה ומערער.

גם מיד אחר המעשה באו קצת מן החלפנים עצמם וקנו הספר חלק ראשון ממני בדמים יקרים; וכל כך היתה אימתי מוטלת עליהם עד שתיכף ומיד נתחרטו קצתם. גם ראש בריוני645 ארון ברלינר שלח לבקש ממני מחילה. אבל אנוכי לא נתקררה דעתי בשתיקה שלהם ולא עזבתי646 מלשלוח לפרנסים וממונים מידי שבוע בשבוע שיתנו לי ההשגות של הדיינים ואדע אם יש ממש בדבריהם; ואם יש בי עון ואשמה ידונוני כדין ואכוף ראשי לעשות כשורה, כהלכה וכתורה; ואם נקי אנוכי מכל עוולה ושחיתה לא יכלו להשכיחה לי647 אם כן עד אן תהא המכשלה הזאת תחת ידם להשאיר הלעז ח״ו. אז, אחרי שעברה החצי שנה מתחלת הערעור שישבו ועיינו בספרי נעתר לי פרנס החודש שבאותו זמן לרוב ההפצרות, לתת לי בקשתי / להודיעני חטאתי / ואדע אם אתי תלין משוגתי /; בכן שלח אלי שמש הקהל ובידו העתק מה שמסרו הדיינים לפרנסים ומנהיגים, איזה טענות וערעורים שמצאו בספרי לפי דעתם. אז שאלתי אם נותן לי רשות ג״כ להשיב במכתב על אותן ההשגות והטענות מדומות שמצאו חכמים בעיניהם נגדי ונדע דבר מי יצדק? אבל לא רצה להתיר ולתת לי רשות מפורש רק אמר: איני יודע מזה! והבנתי שרצונם שלא לעורר עוד דבר זה רק להשיב פני ריקם. מכל מקום היה נוח לו יותר להעלים העניין מכל וכל.

גם אני בחרתי בפלך השתיקה שלא לתת פתחון פה להטיל בי דופי "פלגאה648" מאחר שהם אינם מעוררים עוד הדבר, אבל מכל מקום ביני לבין עצמי אחזתי קסת הסופר בימיני ואשיב להטוענים על עקב בשתם. כי באמת גמור לא ידעו בין ימינם לשמאלם בכל מה שכתבו אף כי מעט מזער הוא. לא עלתה בידם אף טענה אחת / מיושבת ונוכחת; / עם היות שהיו יכולים למצוא הרבה טענות נכוחות ותשובה נצחת /; כאשר הרגשתי בעצמי שאין הספר נקי משגיאות שונות בסיבת המהירות. אבל הם, מוכי העיוורון לא ראו בו מום גמור / בקל או בחמור /; כל העקוב היה למישור649, רק שמו לו עלילות דברים / בתואנות מהבלים מרים ; גילו ערוות בושתם וחשופי שת הפתיות הלכו במלחמה זו לבשתם, כאשר הוכחתי בבירור בקונטרס שייחדתי לכך וקראתיו בשם "זכרון בספר", גם "מעשה עמלק"650 הלא הוא כמוס עמדי[18א]. והראיתי לעיני השמש שלא הבינו ולא ירדו לסוף דעתי כלל וחיפשו מומי עצמם בנרות לגלות קלונם. אך הנחתי הקונטרס הזה בבית גנזי עד היום שלא להרבות משטמה. [ואחד מדייני שקרי, חכם בעיניו, בהשגותיו המדומות טען מצדיקים שחביבים עליהם ממונם יותר מגופם, ואמרתי בבית תפילתי651 למקשיבי שעורי ולקחתי תמידים כסדרם, כי לדעתי מתחסד זה להחשיבו הכסף יותר מנשמתו ונפשו, ועל זה נאמר אל תהי צדיק הרבה652 באמת אין לך עניות יותר גדולה מזו. ואלה החכמים הסומים מן השוחד שחור עיניהם רשמו איזה טענות וערעורים שנמצאו לפי דעתם; וגם האב״ד החשוב בעצמו וחושב כל העולם לא נברא אלא להעלות מס לכרסו למען לא יחסר בטנו יין ושכר ודבש. מי שלח פראים חפשים. הוי שודד כהתימך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך653. עשיר ימשול ברשים נחנו נתיר אסורים וחבושים / שלח בי הנחשים / הוי רועה אוילי הרועה עצמו, לא ירעה צאן קדשים].

וגם מאן דלא שהייה לאוניתיה דמלכא דאדום לא שהייא לאוניתי דידי654, כי מיד לאחר המאורע הערעור של החלפנים עזי הפנים אשר שנים מהם היו ראשים לערעור ולקנא על הדבר הזה, האחד נקרא ארון ברלינר, אשר היה כמה פעמים לפלטה, אבל יותר מזה מוחזק הוא כגזלן גוזל את הרבים ומסכן את ישראל בעסק גילוח מעות, בשגם הוא איסור קדמון655; עם כל זה האדום הלז, ששערותיו כגוון אדמוני הכרום וערך לצבוע, מפורסם הוא בכך -זה הגנב בוער כובע שלו במשל הדיוט656, הוא נלווה אל אחד שכמותו היה נקרא הירש מונדון; זה האחרון לא היכרתיו ולא ראתיו מימי, לא רע כראשון והיה בחזקת עשיר משופע ונשוא פנים ונכבד בקהל כפי שאמרו לי עליו; המה ביחד עשו לי הרעש והמהומה הגדולה הנ״ל. ותיכף אחר המעשה באותו שבוע ברח בנו של הראשון עם כיס מעות של אביו ונתפס; אז נתחרט האדמוני על רוע מעלליו נגדי ושלח את ר׳ איציק טאבור657 לפייסני ולבקש מחילה ממני ולהודיעני שגם הוא מוכן לבוא (בעצמי) [בעצמו] להתנפל לרגלי. אכן לא רציתי להביט עליו ולראותו; אם לא שיעמוד ברבים בבית הכנסת הגדולה ויתוודה ויבקש מחילה מהשם ית׳ תחלה ואח״כ מה שחטא נגדי, כי התשובה והתיקון צריך להיות מעין החטא, ואיכא דשמע בהא ולא שמע בהאי658; לכן בהכרח שיעשה תיקונו בקהל רב אז אמחול על עלבוני לא זולת!

והשני סופו היה רע מאוד, כי אחר ימים אחדים ברח מזה והיה לפלטה גדולה שעשק לחבריו החלפנים. וכסבור היה שכבר נמלט אל מקום חפשי לנסים ולבורחים תחת ידי המלכות יר״ה והשיגוהו והוציאוהו מעיר מקלטו אשר ינוס שמה659, וחשב להסתתר תחת כנפי המלכות יר״ה ולא הועילו לו כל הוצאות שעשה על כך להשיג ע״י זה החפשיות ושוב נסגר בידי נוגשיו והביאוהו הנרגשים בנחושתיים על ידי שוטרים בדרך ההולכת חזרה להמבורג ומת בדרך; וקודם שברח מתה בתו הראשונה שאותה בלבד השיא בשנה שעברה בחשיבות גדולה באחד העשירים הגדולים ונפטרה בלידה הראשונה, אח״כ מת לו בן בחור בעוונותיו הרבים. ואחר איזה שנים בתוך הריב של אייבשיצר בנו האחר עשה וחמס נכרי על הרחוב ונתפס כגנב והוגש אל המשפט כאחד הריקים והיה מדוכא ומעונה כה ביסורים קשים וכלוא בנחושתים זמן רב וכמעט שרצו לגמור דינו להרגו, לולי שנכמרו רחמי הערכאות על זקנו - עודנו חי והלך לבקש רחמים בעדו - ופסקו עליו הכאות אכזריות וחיבוטים הרבה בשוטים וכן חובט כקצח עד שזב דמו מעליו; אח״כ נתנוהו בבית הסוגר לעבוד עבודת פרך, לטוות בפשתים וצמר ערך כמה שנים ובהשלימו זה יגורש מן הארץ בזה המצב שם, טוב מותו מחייו! זהו שהיה רגיל לקלל אותי קללות נמרצות בעת הריב הנ״ל ותמיד היו לו בכיסו כתבי-פלסתר שקורין פאסקווילין עלי ולא לקח מוסר במה שאירע לאביו. ככה יהיה סופם של כל החצופים!

אך העניין הקשה הלז מן החלפנים החצופים, שקמו והסיתו נגדי לבלעני חנם, עם היות שהראני השם ית׳ נקמתי בהם ולא נתנם להרע עמדי, מכל מקום זרע המשטמה בלבם של קשי-פנים הללו שכעסו על לא דבר, רק רוח רעה המקשקשת בקרבם היה מבעתם -וקצתם מלאו חרטה כנ״ל - אבל לא יכולתי להוציא שרשי המשטמה מלב כולם; ועם כל הראות התנצלותי אל הבאים לביתי, כי לא עלה על דעתי דבר רע נגדם ח״ו, רק עצה טובה קא משמע לן לתועלת ולהנאת החפץ לשמוע בקולי - ובקונטרס הנ"ל660 מלאתי מלים על זאת; ואשר היו לי עסק עמדם וסמוכים אלי; נכנסו הדברים בלבם, לא עשה שום רושם כלל, אבל לא יכולתי לדבר עם כולם, לפיכך נשאר זרע המשטמה והשנאה בלבות הנשארים אשר לא ידעו דרך עמדי. ומה לי להרבות ראיות והוכחות שלא היתה כוונתי רק לטובתם ולהנאתם? הלא כל מעותי רוב הימים היו מופקדים בידי ר' יוסף פופרט בלי שום תועלת והנאה שלי כי כל הנאה שלו היתה; ולא לבד לחלפן עשיר בטוח כמוהו; גם הייתי רגיל להלוות כיס מעות לשכני כב' זלמן מונדן, גיסו של ברלינר הנ״ל שיעסוק בשולחנות (שהיא אומנותו שמתפרנס בה) לכלכל את ביתו; ועם שהיה איש עני לא ביקשתי ממנו אפילו משכון, גם לא כתב-ראיה בעלמא, כי היה בחזקת נאמן אצלי ולא נהניתי ממנו משווה פרוטה ולמעלה בעד מעותי ח״ו! עם שהיה רוצה להנות אותי בחפץ לבו, אמרתי לו: חלילה, לא אקח ממך מאומה! והרי בכל עת שיש בידי מעות בטלים הנם לפניך בכל צרכך להרוויח בהם ויש לי בזה הנאה מאחר שאני אינני יודע לעשות בהם דבר שעושה פירות ואתה יודע; למה אמנע הטוב מבעליו במה שזה נהנה וזה לא חסר661, ואם כן, מה לי להכשל אחר במערתכם אם הייתי חושב לרע מוחלט; רק מפני הרשעים היה צריך להזכיר דברים כאלו.

כמעט חרבה הקהלה הראשית במחוז אשכנז662 בסבת החלפנים שקלקלו מעשיהם בשנים הללו. גם השלוש קהילות נקנסו כמה פעמים בקנסות גדולות ועצומות בסבת הרעים הגרועים העוסקים בגילוח מעות ועוברים על איסור חרם רבנו גרשום מאור הגולה663, ובשלוש הקהילות היו רגילים לחדש האיסור דבר חודש בחדשו באיסור גדול והטובים והישרים נענשו כמו שנאמר בפסוק הלא עכן וגו׳ - והוא איש אחד לא גווע בעוונו. גם הבינונים, עניים ואביונים יתומים ואלמנות, צועקים חמס מפניהם של גוזלי הרבים שעל ידיהם השתרגו עלו החובות על צווארי השלוש קהילות -אשר זולת גרם הרשעים הללו היו יכולים לשאת את צרכי הקהל ועול המלכות בנחת בלי דוחק העניים; אפשר היה ביכולתם להשביח כיס הקהל ולהותיר - לולי התולעים הללו [היו יכולים לשאת עול מלכות לבלי לדחוק העניים] אשר היו כרקב בעצמותם והוצרכו לקחת ממון רב בריבית האוכלים בהם.

עד אשר לא ידעו לצאת חפשי מעול הכבד הלז. ובסיבה זו העניים ומרי נפש נדחקים; לא לבד שאינם יכולים לצאת ידי חובתם עם העניים הצועקים ללחם, אבל מוכרחים להפשיט עורם מעליהם מעל עצמותם לשלם חובותיהם וחובת אבותיהם. ביחוד בהגיע תור נישואין לאחד מבני העניים קשה גזירתם משל פרעה664 ואין מניחים אותם לכנסו665 ונאבקים על ידי הגזלנים והפושעים ועשירים בשפל666 ישבו והדלות מתגברת בעוו״ה.

כל זה העירני לעשות דבר קל בעלמא לעורר לב הישרים אולי אזכה למעט המכשלה וכדרך שאמרו חז״ל מזכרת בין חנווני וחבריו אעפ״י שאין לבטלם מן העולם. ומה בין חנווני לשולחני? הלא אחים הם מעולם. כנען בידו מאוזני מרמה לעשוק אהב667: הללו בענייני מאכל והללו בכסף וזהב וכל שכן עתה, כי אלה האחרונים הרעו מעשיהם ביותר ורעתם נוגעת לכלל, ממש סכנת נפשות! ועל אחת כמה וכמה שצריך לעוררם ולהזכירם. ועם כל זה לא נגעתי כמלא נימה בכבוד פרטיהם, כי בוודאי יש גם בהם נכבדים כמו בכל האומנויות. אך אותם החמסנים הידועים באומנות מכוערת הלזו בוער כובע שלהם ועשו לי כל הרעש הגדול העצום הלז; ואעפ״י שלא יכלו להוציא כוח ספרי מחזקתו ושמועתו הטובה, מ״מ עשו פרי מר להזיק לכיסי. לריק היה כל יגיעי ועמלי להוציא מלבם; ועמלי והוצאתי המרובות שעשיתי לחפץ שמים זה; כי מלבד שהחלפנים קשרו קשר בוגדים ביניהם שלא לקנות מספרי, אך גם הניאו את לב העם בכלל כאן ובמקומות אחרים, השיאוני שם רע בשכונתי. לכן הוצרכתי לבזבזם ולשלחם למקומות אחרים, גם למדינות רחוקות: איטליה, ברבריא ופולין ולשאר מקומות. רובם ככולם נפסדו ולא ראיתי מהם פרוטה עד עתה. המקום ימלא חסרוני!

אך עפ״כ לא משכתי ידי ממצוה שהתחלתי בה ולא עזבתי מלאכת ה׳ כל זמן שהיו בידי מעות להוציא על מלאכת הדפוס כי רבה היא וכל עוד שלא התנגדה לי העת והעונה; לא מנעתי שעה אחת עצמי מלהרביץ תורה בישראל בדרך זו שיהנו ויזכו בה קרובים ורחוקים. ותיכף אחרי גמר הסדר תפילה שנת תק״ח התחלתי במלאכה הצריכה אחריה, כי מלאכת הסידור קשור בימי עולם, היינו על סדר שבועי וחדשי השנה. אחר זה צירפתי סדר שנות חיי האדם מיום צאתו לאוויר העולם ואיך לדעת זמני הנפש המשתנים ואשר נקשר בהם מן המצוות על סדר השנים, וקראתיו בשם "מגדל עוז" ו״ברכת שמים" וצירפתי אליו ספר מוסר גדול ארוך ורחב מאוד, מחובר מכל ספרי המוסר שקידמוני, עם ביאור דבריהם והוספות רבות. גם כמה עליות שהוספתי בחסד ה' עלי, אשר עזרוני לבנות בית מידות ועליות מרווחים668. ואם בספר תפלה שלי מצאוני רעות בסיבת המוסרים שהכנסתי בתוכו, אעפי״כ בספר זה בית מדות הוספתי שנית ידי לה׳ לעורר ולהוסיף ולברר מוסרים כהנה. אבל בפעם הזאת נאלמו בושו וגם נכלמו חרש; צירים וחבלים יאחזמו לכל משטיני ומקטרגי. ומלאכתי זו ביחוד נשאה חן בעיני כל רואה ויהללוה בשערים באין מכלים דבר. מכל מקום מעט מזעיר שכחתי כי נתמעטו הקונים ספרים חדשים. עם כל זה אחור לא נסוגותי מלהדפיס ולהוציא לאור עולם מלאכת ה׳ שהחזקתי בה לתועלת הנפשית ולצרכי חיי רוחי ולתועלת המשערים חסרונם וצרכם כמוני.

וחזרתי והדפסתי עוד חלק שני מבית מדות הגדול שלא הגעתי עדיין לתכליתו669 כי רחבה ונסבה למעלה וגדולה היא לכללה בכרך אחד והוצרכתי לחלקה לחלקים ומקצועות וכבר העליתי על מזבח הדפוס עשרה בוגין670 מחלק שני בס״ד אבל עדיין לא השלמתיו; כי עודני עסוק בו הפסיקני [הנחש המצוי בין הגדרות671 הוא התועב הארור אייבשיצר שר״י) שבא לגבולי לפרוץ גדרו של עולם ולהרוס בניין אבות ולקעקע יסודות הדת. שלו הייתי ויפרפרני, אחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה672, כי פרנסי ומנהיגי שלוש קהילות נתנו לי שעיר זה להיאבק עמו; ואם כי בחסד עליון לא יכול לי, כי השי״ת בצל ידו החביאני / והשימני לחץ ברור באשפתו הסתירני / וכל העולם ידע צדקי / כי ישר אני ונקי / -רק מו"מ הפסדתי הרבה, ולא די שלא החזירו לי הפסדי ונזקי שגרם לי הוא ועוזריו לרעה, אבל הבוגד בגד והוסיף לשדוד אהלי באשר אספר בעזה״י ומעסק מו״מ הפסידני הרבה. מעת בא זדון ועד עתה לא יכולתי לעסוק בדרך ארץ שאוכל להרוויח מאומה לכלכל את ביתי והיתה לי נפשי לשלל. יתברר העוזר ומושיע עד כה; בו בטחתי לא יתן למוט רגלי כונן אשורי ויתן בפי שיר חדש לאלהינו, יראו רבים ויבטחו בו.

ולא אאריך במה שקראני במעשה הכסיל הנ״ל שכבר יחדתי למאורע הלז ספר בפני עצמו קראתיו "מגילת פורים למלחמת תנין673", אבל לא הגעתי רק למחציתו במה שכתבתי עד שובי מגלותי לביתי; ובמה שאירע משם ואילך עדיין לא נתנני הזמן לעסוק בו ולהעלותו על ספר, ביחוד כי הייתי עסוק טרוד בהדפסת ספרי שני חלקים: הראשון לברר עניין הקמיע הקטנה ודין הסופר674 וחלק שני נקרא "תשובת המינין675" והשב [לאפיקורוס] על-אודות קמיע אחת גדולה - [כי בה הציב לו יד אבשלום להרים נגד אביו שבשמים - שהביא לדפוס תלמידו קראל אנטון על שמו והצר הצורר הנ״ל הוא] המחבר עצמו כאשר נתברר ע״י ספר הערל [המומר] שתרגמו בלע״ז אשכנזי ושלחו ליד המומר הנ״ל; ובידעות מחותנו סא״ב676 נדפס ספר [מינות] הנ״ל לחרף מערכות ישראל עם אמונתם ומנהגיהם ומידותם ולדבר טוב [על העוכר ישראל] אל המלך יר״ה, לבקש ממנו שיחסה תחת כנפיו באשר הוא טוב [לנוצרים]; בכן מחויב הוא להצילו מיד רודפיו. ואותי הבאיש ריחי לפני המלך יר״ה ושם לי עלילות דברים לאמור: זוגתי הרבנית כבר הגידה בזאת בטרם בואו הנה התפארה: יבוא אייבשיצר, כבר השחיז בעלי יעקב הסכין לחתוך צווארו! כדברים האלה קבע בדפוס בתוך ספר הנ״ל. ואשיב אותו דבר על כל דברי היתוליו עמדי ועל ביאוריו לקמיע הנ״ל. אך הספר "תשובת המינין" הנ״ל הונח מן הצד באמצע המלאכה מחמת האיש הנ״ל קארל אנטון שהשבית מנוחתי. גם הכסף אזל מכלי ולא השיגה ידי די העבודה למלאכה עד ירצה ה׳ פעלי ויזכני להביאו לשלימות. ה׳ יגמור בעדי ומעשה ידי אל ירף!

עתה אשיב לסיפורי ע״ד השנים, ומה שהיה עם זווגי השלישי בת אחי הנ״ל אשר נואשתי משום שלום בית. אך כל הזמן שהיו בנותי מנשיי הראשונות שרויות אצלי בביתי, הייתי חסר יותר שלום בעוונותי הרבים מבזמן הקודם. וראיתי בעין השכל כי מה שאמרו חז״ל על הפסוק בניך ובנותיך נתונים לעם אחר, זו אשת האב677 אין לה תרופה; ותחת שהייתי סבור כשאשא בת אחי, ילדה תהיה כפופה לי ותחוס על בנותי ועל כבודי, באמת מגרע גרע מהקודמת בעניין זה. כי לא שקט חרב הקטטה כל ימי היותה פה עמדי; עם היותה זולת זה אשה חסידה צנועה ומעליא, וודאי עוונותי גרמו בצירוף טבע אנשי פולין וגידולם הידוע; על כן לא ראיתי בטובה עד עתה. אקוה לרחמי שמים שישמחני לעת זקנה וירחמני בימי שיבה ולא אוסיף עוד לדאבה!

אחרי נישואי בת אחי בח' לאייר תק״ד678 הנה בשנה ראשונה הפילה ובשנה שנייה ילדה לי זכר שלם קראתיו מרדכי, נתקיים וחי שנה ומחצה ונפטר בח׳ מרחשון תק״ח. אחר שלוש שנים חזרה וילדה לי בן זכר הגון לחיים ולשלום, הוא בני בחירי רצתה נפשי יהודה שיחיה, גבר באחיו יהיה. איהו נולד לי למזל טוב ח׳ חשון תקי״א ביום שבת קודש679 ה׳ יחייהו ויקיימהו לעבודתו יתברך. ואזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים ולראות בנים ובני בנים הגונים כן יהי רצון, אמן!

אחר כך התחילו ימי הריב לה׳ עם אייבשיצר הלז אשר הטריד אותי במלחמה זו יותר משבע שנים ובשנה זו שאנו עומדים תקי״ח680. סבור הייתי לישב בשלווה הפעם והוזמנתי למלחמת מצווה וחובה על כרחי שלא בטובתי כמו שכתבתי במגילת פורים ובעדות ביעקב. על כן לא אאריך במאורע הקשה הלזו ששקל כנגד כל מה שאירע לי ושעבר עלי מעודי. וייחדתי לו כמה ספרים ועדיין לא הגעתי למחצית הסיפור. ומי יודע מה יתחדש עמי עוד. כי בעוה״ר לא נראה עוד ולא נשמע דוגמתו; רשע עושה ומאריך ברעתו כל כך שנים רבות. אין לו חבר במקרה הכסיל. ה' יעשה ע״ד כבוד שמו / ונזכה לראות בנחמת עמו וארצו / במהרה בימינו, אמן!

תוכן העניינים

מגילת ספר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה