אור ברסלב
מגילת כהן מבוא › מכאן נבוא לדברי הראשונים

מגילת כהן

מבוא · מכאן נבוא לדברי הראשונים

מכאן נעבור לגמרא

וכן כתב המחזור ויטרי סי' קכ"ג, קרינן בספרא דאורייתא כהן קרי קמא ובתרי לוי וכו' אמרי מנא הני מילי אמר רב מתנה דאמר קרא (דברים לא) "ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל", ברישא כהן והדר לוי והדר ישראל, וגו' ר' חייא אמר מהכא (ויקרא כא) "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו' ושאלו מקמי רב נטרונאי גאון, כהן ע"ה וישראל ת"ח איזהו מהן קודם לקרות תחילה, ושדר כי כהן ע"ה קודם מפני דרכי שלום.

ספר האשכול סי' כב, כיון דתקנו דקורא כהן אפי' קודם ת"ח כי היכי דלא ליתי לאנצויי, ואח"כ הביא ההיא דהוריות. (ועיין בדברינו דהגמרא דהוריות לא שייך לדין קדימה בס"ת, וראה עוד לקמן שבהוריות מדובר בתקופת בית שני שהיו קונים את הכהונה גדולה בממון).

ראה רמב"ם בפירוש למשניות גיטין פ"ה מ"ח, הדבר מפורסם בכל המקומות שיהיה הכהן קורא בביה"כ ראשון בין שיהיה ת"ח או ע"ה, הנה הוא דבר שאין לו שורש בתורה כלל ולא נזכר בש"ס ולא זאת בכוונה המרמזת אליה זאת ההלכה, ואני נפלא ופלא מערי הגלות שנוהגים בזה המנהג וכו' ולפי מה שבא לנו בקבלה כמו שאגיד שהכהן קורא וכו' לפי שנאמר וקדשתו, וזה כולו כשאין שם חכם גדול ממנו, ומתבאר לך זה הלשון בפרק האחרון מהוריות, באמרו בזמן שכלם שוים אבל אם היה ממזר ת"ח וכהן גדול ע"ה, ת"ח קודם בכל ענין. (כל זה כ' הרמב"ם בצעירותו ראה לקמן דברי הרמב"ם ביד החזקה שחזר בו מכל הנ"ל).

ראה עוד שם הלכות תפילה פי"ב הי"ח, בכל קריאה וקריאה מאלו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ומנהג פשוט הוא היום שאפילו כהן ע"ה, קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל.

וראה עוד בסדר הדורות הקצר להרב בניזרי שלמה, כללי הפוסקים הראשונים אות ח, לפי כללי ההוראה כשיש סתירה בין פירוש המשניות ליד החזקה, שהעיקר כהיד החזקה משום שפירוש המשניות נתחבר בצעירותו של הרמב"ם לכן העיקר כהפסק בהלכות תפילה, לכן רואים שמרן פסק כפי ההלכה בהלכות תפילה ולא התייחס כלל לדבריו בפירוש למשניות וכן הוא בסיכום דבריו בב"י. (ומצאתי ראיה בב"י סי' שי"ח ד"ה ומש"כ אסור, דף פד ע"ב, שכ' וכבר מצינו בהרבה מקומות בחיבור שחזר בו ממ"ש בפי' המשנה. וכן שם בסי' שכ"ג ד"ה מותר, דף צב ע"א, "שכתבו כן בשם הרמב"ם משום דבפי' המשנה כ' כאוקימתא דרב יהודה דכיון דבחיבור הדר ביה ופסק כרבא, דברי החיבור שהם אחרונים יש לתפוס עיקר". ועוד כ' בב"י יו"ד סי' קע"ח, מ"מ על דבריו (של הרמב"ם) בחיבורו יש לסמוך יותר מעל דבריו בפירוש המשנה).

עיין עוד בספר מעשה רוקח על הרמב"ם שם, ראוי יותר לומר דכהן ע"ה קודם לת"ח, דאם לא כן אתי לאנצויי, שכל א' יאמר אני ת"ח גדול ממך, וזה דומה בטעמא לתקנת המשנה, ולרבנו צ"ל שבחיבורו הסכים להמנהג הפשוט.

ראה עוד ברמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ד הלכה א, הכהנים הובדלו מכלל הלוים לעבודת הקרבנות שנאמר ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, ומ"ע היא להבדיל הכהנים ולקדשם וכו'. שם ה"ב, צריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה ולהקדים אותם לכל דבר שבקדושה, לפתוח בתורה ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון.

ועוד שם, ספר המצות מצות עשה לב, היא שצונו לכבד זרע אהרן לפארם ולנשאם ושנשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפילו ימאנו לא נשמע מהם, זה כולו הגדולה לאל יתעלה אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו ולהקריב קרבנותיו, ובא הפירוש וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון. (ע"ש שהרמב"ן לא חלק על מצוה זו נראה שכן דעתו, וכן מובן ממקומות אחרים).

ראה בספר המנהיג הלכות שבת סי' לא, כ' רב נטרונאי שאפי' כהן ע"ה וישראל ת"ח קורא ראשון מפני דרכי שלום, ואפי' לפני נשיא שבישראל ולפני ראש ישיבה, דתנן אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ואחריהם ת"ח.

כתב בספר הרקח הלכות שבת סי' נג, בשלהי מסכת מגילה, גדול שבכולן גולל ס"ת ונוטל שכר כנגד כולם.

גם ספר אור זרוע ח"ב בסימן מב, מפרש כדרכנו, תנן בפ' הניזקין אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון וכו' שלחו ליה בני גלילא לר' חלבו אחריהן מי קורא, לא הוה בידי, אתא שיליה לר' יצחק נפחא אמר ליה אחריהן קורין ת"ח וכו', ובצרפת נוהגים לקרות הרב שבעיר שביעי ואומרים טעם לדבר משום מעלין בקדש ולא מורידין, ויש ליתן טעם למנהגם מפני שהשביעי גולל ס"ת וכו' כדאמרינן בסוף מסכת מגילה, א"ר שפטיה עשרה שקראו בתורה גדול שבכולן גולל הס"ת וכ"כ הרב משה מימון, אם רוצה לחלוק כבוד לרבו לקרות לפניו אינו רשאי וכו', גם בשני וחמישי אין בידו לחלוק כבוד לא לרבו ולא למי שגדול ממנו, וישראל ת"ח המניח כהן ע"ה לקרות לפניו עבירה היא בידו, ועתה שכבר נהגו דקורא אפי' כהן ע"ה לפני ת"ח ישראל, יש לקיים המנהג מפני דרכי שלום, וראיה לאלו הדברים דאמרינן במגילה (כח ע"א) שאלו את ר' פרידא במה הארכת ימים אמר ליה מימי לא ברכתי לפני כהן.

עיין עוד סמ"ג עשין יט, הלכות תפלה דף קב ע"ד, כתב בהניזקין אמר שאחר לוי ואחר כהן כל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות, ובמגילה בפ' אחרון אמר מי שגולל ס"ת נוטל שכר כנגד כולם ולפיכך ראוי שיהא גדול שבקהל גולל.

באותה שיטה הולך השבלי הלקט הלכות תפלה סי' לב, דין סדר הקרואים, כהן לוי ישראל, תנו רבנן אלו דברים וגו' ותניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה וגו' ונשאל רבינו משה בר חנוך זצ"ל, כנסת שיש שם כהן ע"ה ות"ח, מי ראוי לקרות תחלה, והשיב כך: הלכה שכהן ע"ה קורא תחילה משום דרכי שלום, רבינו ישעיה זצ"ל כתב בפסקיו במגילה בענין רב קרא בכהני, מהכא שמעינן דליכא למקרי ישראל בכהני אלא א"כ הוא גדול הדור שאין כמוהו אפי' בעיר אחרת ואע"פ שאין כהן בעיר כמוהו, לא יקרא בכהני דכך תקנו חכמים מפני דרכי שלום שיהא כהן קורא ראשון ואע"פ שיש ישראל חכם ממנו. וכ"כ בסי' לד.

ספר החינוך מצוה רס"ט מצות קדוש זרע אהרן, להקדימם לכל דבר שבקדושה, ואם מאנו בזה לא נשמע אליהם, וזה כולו לכבוד השם יתעלה, שנאמר "וקדשתו" כי את לחם וגומר, ובא הפירוש "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון, ולשון ספרא "וקדשתו" על כרחו כלומר שזאת המצוה אנחנו נצטוינו בה ואין זה בבחירת הכהן, אלא מדיני המצוה מה שאמרו רז"ל גיטין נט ע"א, אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון וכו ', שסדר קריאת התורה בציבור זהו שהכהן קורא ראשון לעולם ואחריו לוי ואחריו ישראל, וכבוד זה נעשה להם כשראויין לכך, אבל אם היו בעלי עבירות נמנעים מכבוד כלומר אין חולקים להם כבוד, וכבר אמרו רז"ל (הוריות), (ראה פירוש תפארת ישראל על המשנה הוריות לעי"ל), שממזר ת"ח קודם לכהן גדול ע"ה, ועכשיו בזמן הזה לא ראינו מי שהקדים עצמו לשום כהן מפני חכמינו, "ועקב ענוה יראת ה' " (משלי כב ד, שם רש"י, בשביל הענוה יראת ה' באה), והעובר על זה ולא כבדם במקום שראוי וכהן הראוי לכבוד, ביטל עשה זה.

ראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' קי"ט, אם היה כהן ת"ח, אפי' איכא ישראל ת"ח גדול ממנו, ראוי להקדים את הכהן, ואם עשה כן מאריך ימים כדגרסינן התם פרק בני העיר, שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא ברכתי לפני כהן. ראה עוד שם סימן רי"ד.

ראה עוד שם במיוחסות להרמב"ן סי' רד, הביא דברי הרמב"ם בפי' המשנה (פרק הניזקין) ואחר כך כ' קי"ל שהכהן אם היה ראוי לקרות ראשון והרשה לישראל שהוא כמותו או פחות ממנו שיעלה ויקרא, יש לו רשות בזה, אבל אסרינן זה מפני דרכי שלום שיתחדש מזה מחלוקת, שאמרנו שיקרא הוא בעצמו ראשון, ולא שירשה לזולתו, ולזאת הכוונה רמז בהלכה זו באמרו כהן קורא ראשון.

הרא"ש גיטין פ"ה סי' כ, אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום. שם קיצור פסקי הרא"ש סי' כ, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ת"ח הממונים על הצבור וכו' ואין לכהן להניח ישראל לקרוא לפניו בשבתות וימים טובים אפי' הוא גדול העיר אם לא שיהא מופלג בדורו, אבל בשני וחמישי יכול להניח לקרות לפניו אם הוא מופלג גדול ממש, ואם הכהן ע"ה לא יקרא לפני ת"ח, וצ' להניח הכהן לפתוח ראשון בכל מקום לברך ברכת המזון וליטול מנה יפה וכו'. (יש שנחלקו בדברי הרא"ש, לפנינו דברי הרא"ש במלואם, שכ' שבשבת ויו"ט יכול חכם מופלג בדורו לקרוא לפני כהן, בב' וה' יכול הכהן לתת רשות לחכם לקרוא לפניו, ובכל מקרה ע"ה לא יקרא לפני חכם, וכל זה לפני שפסק מרן בשו"ע את ההלכה, ולאחר פסק מרן כל זה בטל, ואפי' ע"ה יקרא לפני חכם שבישראל, בכל זמן.

טור סי' קל"ה, אלו דברים שאמרו משום דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, וכ' א"א הרא"ש ואף אם בא כהן לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו, שיקרא ראשון בשני וחמישי הרשות בידו, בשבתות וימים טובים דשכיחי רבים בביה"כ אין הרשות בידו דלא ליתי לאינצויי (השמיט דברי הרא"ש שבשבתות יכול לחלוק כבוד לחכם מופלג, משמע שחולק עליו), ורב הונא דקרי בכהני בשבתות וימים טובים משום דמופלג בחכמה היה דאפי' ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דארעא דישראל הוו כייפי ליה, ומשמע מדבריו שאם הוא גדול ומופלג, שיכול לקרות בפני כהן, אבל רב עמרם כ' היכא דאיכא כהן דלית ליה רשות לישראל למקרי קמיה, אפי' הוא נשיא שבישראל, וכ"כ רב נטרונאי דאפי' כהן ע"ה קודם ישראל ת"ח.

וגם בספר אבודרהם דיני קריאת התורה ע' קכ"ט, כ' כדברינו, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, וכ' רב עמרם כל היכא דאיכא כהן לית ליה רשותא לישראל למקרי קמיה, אפי' הוא נשיא שבישראל וכ"כ רב נטרונאי דאפי' כהן ע"ה קודם לת"ח.

כל בו הלכות קריאת התורה, בכל מקום שיש שם כהן לוי וישראל, כהן קורא ראשון, ואפי' יש שם תלמידי חכמים גדולים ואפי' כהן ע"ה קורא ראשון, וכ' הרב בעל האשכול בב' ובה' יניח החכמים לקרות, ואפי' בשבתות אם יש גאון או רב מובהק או ראש ישיבה דכולי עלמא כייפי ליה מותר לכהן לחלוק לו כבוד ( משמע שאם הכהן לא ירצה לא יכול הת"ח לעלות לפניו, וכל זה לפני פסק מרן, ואחר פסק מרן כהן קורא ראשון בכל אופן ).

ראה שם בדרישה אות א, מוכח מהגמרא שכתבתי דבלא רשות פשיטא דאסור מדאורייתא גם מדהביאו הרי"ף והרא"ש בפ' הניזקין להאי ברייתא סתמא וקדשתו לכל דבר שבקדושה, שמע מינה שס"ל לדרשה גמורה ואף דיכול להיות דאסמכתא הוא עשאוהו חז"ל כדאורייתא, וצ' לומר דרבינו ס"ל דא"ר יוחנן אסור לכ"ג ע"ה לברך בפני ת"ח היינו דוקא בסעודה דשם אין טעם משום אנצויי דלא שכיחי שם רבים כולי האי וכו', קשה למה לא כ' רבינו דין זה כאן ושבקיה עד לקמן בסי' רי"א, דשם כ' בשם ר' יוחנן כל ת"ח שמברך לפניו אפי' כ"ג ע"ה חייב, גם הרי"ף והרא"ש לא הביאו הא דר' יוחנן בפרק בני העיר, כי אם בפ' שלשה שאכלו על דיני ברכת המזון.

ראה גם הריב"ש סי' צד, בגיטין נט ע"א תנן כהן קורא ראשון וכו' מפני דרכי שלום ואמרינן בגמרא מנה"מ ואמוראי מוכחי הא מלתא מקראי טובא והמחוור מכלם דכתיב "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון, ואביי שאל הא מפני דרכי שלום דאורייתא הוא ואסקה אביי לכדתניא שנים ממתינים זה לזה וכו' אם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו הרשות בידו, ואמר מר עלה לא שנו אלא בסעודה, אבל בביה"כ לא, מאי טעמא דאתי לאנצויי כלומר מן התורה היה יכול הכהן לתת רשות למי שגדול ממנו אבל חכמים תקנו שלקרות בביה"כ לא יכול כהן לחלוק, ואמרינן נמי התם דזהו בשבתות וימים טובים אבל בחול דליכא אינשי טובא בביה"כ יכול לחלוק כבוד למי שגדול ממנו, ואם היה חכם גדול מכל הכהנים שבדורו יכול לחלוק לו הכהן כבוד אפי' בשבתות וימים טובים, דהא רב הונא קרי בכהני אפי' בשבתות וימים טובים, ובפ' בני העיר כז ע"ב, גרסינן שאלו תלמידיו את ר' פרידא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא ברכתי לפני כהן, ומקשינן בגמרא למימרא דמעליותא היא והאמר רבה בב"ח אמר ר"י כל ת"ח שמברך לפניו אפי' כה"ג ע"ה אותו ת"ח חייב וכו' ומפרק כי אמר איהו בשוין ופירש ר"ת דלאו שוין ממש קאמר דא"כ פשיטא דכהן קודם, ומאי רבותא דר' פרידא דאורייתא הוא, אלא ששניהם ת"ח אבל רבי פרידא היה גדול ממנו ואם רצה לקרות קודם לכהן רשאי כרב הונא, הנה שלדברי הכל היא מצוה בתורה לכבד הכהן יותר משאר ישראל וכבר מנאה הרמב"ם בחשבון המצות שכ' בראש ספר המדע במנין המצות לב, לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכל דבר שבקדושה, שנאמר "וקדשתו" ובספר המצות שלו כ' במצוה לב, היא שצונו לכבד זרע אהרן ולנשאם ולרומם ונשים מדרגתם מדרגה קודמת וראשונה ואפי' ימאנו לא נשמע מהם זה כולו הגדולה לאל יתברך אחר שהוא לקחם לעבודתו וכו' והאריך בזה, גם הר"ם מקוצי מנה המצוה הזאת בספר המצות שלו, וכן נמנית מצוה זו בספר עמודי גולה, גם בספר עבודה (פ"ד מה' כלי מקדש) כתב הר"ם : שצ' כל אדם מישראל לנהוג בהם כבוד הרבה ולהקדים אותן לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו' וכן אמרו בחולין קל ע"ב, אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר"י מנין שאין נותנין מתנות לכהן ע"ה שנאמר ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזיקו בתורת ה' המחזיקים בתורת ה' יש להם מנה ושאין מחזיקים בתורת ה' אין להם מנה, אבל הרמב"ן כ' לכל כהן אפי' לכהן ע"ה וכן הוא בירושלמי והא דאמרינן בחולין קל ע"ב, דאין נותנין לכהן ע"ה היינו אם יש שם כהן חבר לחבר נותנין אין שם כהן חבר נותן לע"ה, ולא צ' למטרח בתר חבר או לעכבם עד שיבא, ולהכי תנן נתנין לכל כהן כמו שכתב הרמב"ן בהלכות בכורות פ' עד כמה, הכהנים אף אם היו נודעים ביחוסם כל שלא היו נוהגין כשורה שלא היו בני תורה, כ"ש כהנים שבדורנו שאין להם כ' היחס אלא מפני חזקתן, נהגו היום לקרוא ראשון בתורת כהן ואפי' הוא ע"ה לפני חכם גדול שבישראל כש"כ הרמב"ם בפי"ב מהלכות תפלה, ונהגו כן מפני המחלוקת.

לסיכום דעת הראשונים הסוברים ד"וקדשתו" הוא דאורייתא, ראשית - רבי שמעון בר יוחאי בירושלמי, פ"ה הלכה ט. מחזור ויטרי סי' קכ"ג. הרמב"ם ספר המצות, מצוה לב, והרמב"ן שם מתוך שלא הגיה על זה משמע שסובר כדעת הרמב"ם. סמ"ג מצות עשה יט. החינוך מצוה רס"ט. הריב"ש סימן צד. ועוד … (ואפילו הסוברים שהוא אסמכתא, אז גם מצוה מדרבנן עם אסמכתא זה לא דבר פשוט).

תוכן העניינים

מגילת כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה