מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק י · פרק י - פסוק ב
וְכָל מַעֲשֵה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדְּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס:
הרי ידוע לכל שנאת הגוים לעם ישראל בכל דור ודור, ואם כן פלא הוא שהגוים העלו על ספריהם את תוקף גדולת מרדכי, שזה סיפור יחודי לעם היהודי, ויש בו גילוי נצחונם. ובודאי שרגילים הם לכתוב את הסיפורים שקרו איתם, השתלשלות גדולתם וכל גבורתם ונצחונם. אבל ודאי שלא יכתבו סיפור גדולת העם השנואי להם, אלא אם כן יש בו תועלת לצורכם. [וגם מה שאחשורוש העלה על ספר דברי הימים את העניין שמרדכי הצילו, אכן היה זה נס, וכנתבאר לעיל - שהרי אם היה משלם לו שכרו מיד, לא היה כותב את זה על הספר, מאחר ששנא יהודים, רק שנעשה נס ומשמים העלימו ממנו שיש לתת מתנה למרדכי, וניתן בלבו לכתוב זאת על הספר, בשביל שבבֹא העת שיצטרכו עם ישראל לגדולת מרדכי כדי שינצלו מאויביהם, תהיה מוכנה הצלתם. כמו שקרה בסופו של דבר]. ואם כן דבר פלאי הוא שהגוים הארורים רשמו גדולתם של עם ישראל לזכרון בספר ובדיו. ובזה היה טמון נס גדול. ומה הוא, כבר הבאנו לעיל דברי חז"ל שאסתר שלחה לחכמים שהיו באותו הדור לקבוע את ימי הפורים לדורות עולם, ואמרו לה חכמים שהדבר מעורר את קינאת האומות על עמ"י, והשיבה להם אסתר שהדברים כבר כתובים בספר מלכי מדי ופרס. והסכימו מיד לדברי אסתר לעשות פורים לחוק עולם לבל יעבור. יוצא שמה שבסיבתו הסכימו לחוקק ימי הפורים בין דפי יהדות העם הקדוש, זהו מה שהדברים כבר נכתבו בספרי פרס ומדי. וזהו הנס המבואר כאן.