מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ח · פרק ח - פסוק יג
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִיים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם:
ביאר המלבי"ם (פסוקים ז' ח'), שהיות ובאגרות הראשונות (לעיל ג' י"ד) נכתב: "להיות היהודים עתדים ליום הזה", ולא נכתב במפורש לְמה יהיו עתדים, אף שלפי המבואר באגרות היה נראה שהכוונה שיהיו עתדים לההרג, אך כיון שלא פורש הדבר, באגרות השניות יכל מרדכי לכתוב לפי רצונו באור לאגרות הראשונות, וכתב, שמה שניכתב באגרות הראשונות עתדים הכוונה היא שהיהודים עתדים להרוג, ולא לההרג כמו שחשבו כולם בתחילה כשקבלו האגרות הראשונות. וזה היה נס גדול, שכבר בעת כתיבת האיגרות הראשונות, הכין בזה הקדוש ברוך הוא את הרפואה למכתן של ישראל, ובקלות יכל מרדכי לשנות את הגזירה (ועיין עוד במלבי"ם שמבאר איך סידר מרדכי את האגרות הראשונות להראות שנכתבו לטובת עם ישראל).
ועוד מבואר, שבאגרות ששלח מרדכי היה כתוב שחובה על היהודים לעשות מה שכתוב באגרות, שהיה זה חוק. וכך היתה תועלת גדולה לעם ישראל, שכשינקמו מאויביהם, לא יוכלו חבריהם (הגוים) לטעון להם למה אתם עושים כן, תרחמו עליהם, וכו'. וגם הנענשים לא יוכלו לבקש על נפשם. שהרי יאמרו להם היהודים שהמלך צוה אותם להענישם, ואת צווי המלך עליהם לעשות. וכך גם לאחר המעשה, יחיו היהודים בשלום עם הגוים, ולא יהיה עליהם כל טענה למה הרגו את חבריהם, שהרי כך קבע להם המלך לעשות.