אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ח · פרק ח - פסוק ח

פרק ח - פסוק ז

וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב:

והיה נס הרבה יותר ממה שחשבו מרדכי ואסתר. שהם חשבו שישלחו איגרות להשיב את האיגרות ששלח המן, ובזה יעקרו את גזירת המן למפרע, כאילו לא נשלחו אגרותיו מעולם. [ואפשר שהיה בדעתם שלאחר שישלחו האגרות פעם אחת, יצטרכו לשלוח עוד אגרות להזהיר בהם שכל מי שישלח ידו ביהודים, ינקם. שהרי אף על פי שנתבטלו האגרות, מכל מקום כבר התפרסם תוכן האגרות לכולם, ומנין שלא יבצעו את מה שנכתב בהן]. אלא שאחשורוש הציע להם הצעה מאד משובחת, שהם יוכלו לשלוח אגרות ולכתוב בהן כטוב בעיניהם, [ולא שאחשורוש הוא זה שיחליט מה לכתוב. ובאמת זה היה נס גדול, מפני שאם הוא היה מחליט מה לכתוב, הרי היה רק מזהיר שלא ליגע ביהודים לרעה, ותו לא]. ועל ידי זה שאחשורוש נתן להם רשות לכתוב מה שרוצים, היו בכך שני תועלויות: א. שעם ישראל יוכלו להשמיד להרוג ולאבד כל חיל עם ומדינה הצרים אותם, ב. בכך עלה כבודו של מרדכי בעיני כל העמים, שראו את גדולתו ואת קרבתו למלך, שהרי הוא שלח את האגרות האלו והיתה שם חתימת המלך, ונפל פחדו על כולם, וזה נתן עוצמה רבה יותר לכל ישראל. ויכלו להשמיד את העמים שהצרו להם בלא פחד.

יוצא, שמה שבתחילה היה נראה כרעה גדולה, שהאגרות הראשונות נחתמו בחותם המלך, זה היה סיבת טובה גדולה לעם ישראל, שאילו המן היה שולח אגרות מעצמו בלא חותם המלך, עתה לא היה צריך לכתוב אגרות חדשות, רק היה מספיק לכתוב להשיב את האגרות ששלח המן, ואין בזה בזיון למלכות, שלא המלך שלח את האגרות הראשונות, ורק המן שלחם, וכיון שנפל, נפלה גבורתו, ואין תוקף לאיגרותיו. אך היות שאחשורוש נתן טבעתו להמן, והמן חתם על אגרותיו בטבעתו של המלך, כאשר רצו לבטל את אותם האגרות, לא הסכים אחשורוש שישלחו מכתבים לבטל את האגרות הראשונות, אלא רצה שיכתבו אגרות חדשות, ובכך היתה תשועה גדולה והרוחה רבה מאד ליהודים, וכאמור.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה