מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ז · פרק ז - פסוק י
וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדְּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה:
ותיכף הרגו את צורר היהודים, ותלו אותו על העץ. "כן יאבדו כל אויביך השם" (שופטים ה' ל"א). ורק אז נרגע המלך מרוגזו. ובכן, לא רק שלא תלו את מרדכי על העץ שהכין לו המן, ולא די בזה שכל העניין של העץ מתחילתו עד סופו היה לרעת המן בלבד, שעל ידי זה הרכיב את מרדכי על הסוס ברחוב העיר, ובישה אותו בתו, ונפלה מהגג, והגיע למשתה אבל וחפוי ראש וכו' וכו' (וכמו שביארנו באורך לעיל), אלא אף התהפך שליטתו של המן, וניתן למרדכי, (וכפי שיבואר בהמשך), ולא עוד אלא שנתלה על העץ אשר הכין.
וכל זה נעשה במשך יום אחד בלבד, מהבוקר שהשכים המן לילך לבקש מאחשורוש רשות לתלות את מרדכי על העץ שהכין, ואותו יום הוטל עליו לכבד כבוד עצום את מרדכי לעיני כל אנשי העיר ולצעוק לפניו ככה יעשה, ועוד כמה וכמה בזיונות רבות, (וכמבואר לעיל), עד שלבסוף בעל כורחו הובא למשתה שהכינה לו המלכה, ושוב נפל המן מן הפח אל הפחת, שאסתר ביזתהו, והמלך כעס עליו, עד שצוה המלך בחמתו עליו לתלותו על העץ שהכין; -הכל באותו יום! כי כשהשם יתברך רוצה לרומם את האדם או להשפילו, לא יחסר לו יתברך כל אמצעים, ובִין רגע מרומם את הצדיק עד לשמים ומשפיל את הרשע עד לעפר.