מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ז · פרק ז - פסוק ה
וַיּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן:
אחשורוש ידע שהמן הוא זה שרוצה להשמיד את עמה של אסתר. והוא בעצמו מכרם להמן. אם כן, למה אמר בלשון כזו "מי הוא זה ואיזה הוא" כאילו אינו יודע מי הוא זה שקנה את היהודים. וגם שזה בזיון לעצמו כאשר ידוע שהוא עושה דבר לא הוגן והוא שואל מי זה שעושה דבר כזה! [ובאמת, אסתר רצתה להשיב לו – אתה הוא האיש, וכשאמרה "איש צר ואויב" הצביעה על אחשורוש, אלא שבא מלאך וסתר את ידה לכיוון המן והבינה אסתר שאין רצון הקב"ה שתקניט את אחשורוש, וסיימה את המשפט "המן הרע הזה", וכאילו מתחילה נתכוונה על המן ולא על אחשורוש (מגילה ט"ז א')]. והבאור הוא שמשמים רצו שתהא מפלה להמן, ולכן המלך שאל אותה מי הוא זה ואיזה הוא, בשביל שאסתר תענה לו שזה המן הרשע, וכך נתכעס המלך ביותר על המן. ובצירוף עוד כמה ניסים שארעו שם נתכעס המלך מאד (כמבואר בהמשך), עד שברוב כעסו צוה המלך לתלות את המן מיד. ואילו אחשורוש רק היה אומר לאסתר שישתדל בדבר למנוע את השמדתם של עמה [בלא לשאול "מי הוא זה וכו'"], ולא היתה מקניטה את המן, לא היה אחשורוש מתקצף עליו, והמשתה היה נגמר בצורה רגילה בלא כעס והמן לא היה ניתלה לבסוף.