מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ה · פרק ה - פסוק ט
וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת מָרְדְּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל מָרְדְּכַי חֵמָה:
הנה המן הרשע, כשיצא מאת פני המלך והמלכה שמח וטוב לבב, בראותו את מרדכי יושב בשער המלך - ולא קם ולא זע ממנו, נתמלא עליו חמה וקצף מאד מאד, עד שלא היה מוכן לנוח מזעפו, אלא רק רצה להנקם במרדכי היהודי. וזה היה פלא שהמן התמלא חמה על מרדכי, כי מה לו ולכעס כעת, הרי הוא היה באותה שעה בשיא הצלחתו שהמלך גידלו מעל כל השרים וקירבו אליו מאד ונעשה כ"כ קרוב למלוכה עד כדי כך שהמלכה הזמינה אותו בלבד למשתה שעשתה עם המלך. וכשיצא מהמשתה כולם כיבדוהו, וכל העבדים השתחוו אליו, אם כן מה אכפת לו שיש יהודי אחד שלא מכבד אותו. אלא שהיה זה נס שהמן התכעס כל כך כדי שיגיע למפלתו כי כשכעס מאד לא שקט עד אשר הלך להיוועץ ביועציו מה לעשות במרדכי, ויעצוהו לעשות עץ גבוה חמשים אמה לתלות את מרדכי עליו ואז הלך בבוקר לבקש רשות מאת המלך לתלות את מרדכי, ובאותה שעה המלך היה חושב על המן איך שמתכנן להורגו וכשראה את המן בחצרו אמר לו מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו, כדי לבחון את תשובתו של המן ומתוך זה יבין מה זומם המן בליבו, וכששמע את דבריו הבין בבירור שבאמת רוצה לירש את מקומו ולכן מבקש לבוש מלכות ושאר ענייני מלכות, ואז החליט המלך להפילו ממדרגתו ולהשפילו, ובזה הגיע המן למפלתו, וכמו שיתבאר בעזה"י.