מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ד · פרק ד - פסוק יד
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת:
צריך לבאר כונת מרדכי שאמר לאסתר המלכה: "ואת ובית אביך תאבדו" שנראה מדבריו של מרדכי שהיה מובטח לו שכך יכול לקרות עם אסתר, ומנין לו שכך היה צריך להיות, וגם למה שכך יהיה.
אך באמת התשובה לכך, שמצינו בדברי רבותינו (מגילה י"ג ב') שאסתר היתה מזרע שאול המלך, והיתה צריכה לתקן (כן משמע בתרגום שני ד' י"ד) חטא שחטא שאול שלא הרג את אגג העמלקי, כידוע בנביא (שמואל א' פרק ט"ו) שהקדוש ברוך הוא אמר לשמואל שישלח את שאול להשמיד את העמלקים ואת בהמותם, בלא להשאיר שריד. אך שאול רחם על בהמותם ולא הרגם, ואף את אגג מלך העמלקים השאיר חי, ובכך עבר על צווי השם, ואז השם אמר לשמואל "נחמתי (התחרטתי) כי המלכתי את שאול למלך, כי שב מאחרי, ואת דברי לא הקים", ואחר כך בא שמואל אל שאול וטען לו למה עברת על צווי השם, וכו', ובאותו לילה התחתן אגג עם מכשפה, ומשם יצא המן (מדרש, הובא במושב זקנים סו"פ בשלח). (ולבסוף הרג שמואל את אגג. ומכל מקום, אותו חטא ששאול לא הרג את אגג מיד - נשאר על זרעו של שאול).
ואסתר שהיתה מזרעו של שאול, הוטל עליה לתקן חטא זה, ולכך נשלחה להציל - דוקא היא - את עם ישראל מידיו של המן. והנה היה זה משמים שדוקא היא תהיה מלכה, כדי שתוכל להציל את עם ישראל מידיו של המן האגגי, וכך יכופר לה ולבית אביה על מעשיו של שאול המלך.
ולכן אמר לה מרדכי שחייבת לילך אל המלך. ואם לא תלך, היא ובית אביה יאבדו, כי לא יתקנו החטא של שאול המלך.
ויוצא שנעשה נס פרטי לאסתר ולבית אביה שיוכלו לתקן את חטאו של זקנם ויכופר להם וינצלו, על ידי שליחותה של אסתר המלכה אל המלך אחשורוש.