אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ג · פרק ג - פסוק ח

פרק ג - פסוק ז

וַיּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם:

"ישנו עם אחד". דרשו רבותינו (אסת"ר פ"ז ס' י"ב) שהמן הרשע התכוון לומר לאחשורוש, ה' אחד - ישן לו מעמו חס ושלום, [ולכן כתוב "ישנו" לשון ישן ולא כתוב יש עם אחד. וגם לא כתיב ישנו עם מפֻזר אלא "ישנו עם אחד מפזר", וזה רמז לה' אחד]. ודוקא במלים אלו שמרד בקב"ה הובטחה והוכנה מפלתו של המן.

וממשיכים חכמינו זכרונם לברכה ודורשים, שאמר הקדוש ברוך הוא להמן: הרי אני - אין לפני שינה, כמו שכתוב (תהלים קכ"א) "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל". ואתה אמרת - יש לפני שינה?!. והבטיח הקדוש ברוך הוא שיאבד את המן מן העולם. יוצא שבדברי המן לאחשורוש, גרם מפלתו לעצמו.

וכן במה שאמר - "ודתיהם שנות מכל עם", הרי המן הרשע טען לאחשורוש, שלעם ישראל יש מצוות מיוחדות. ומבארים רבותינו (שם) שבא המלאך מיכאל ואמר לקדוש ברוך הוא: במה שהם מקיימים מצוותיך, בזה תיגרם להם רעה?! והבטיח לו הקדוש ברוך הוא, שלא עזב אותם ולא יעזוב אותם, ככתוב (תהלים צ"ד) "כי לא יטֹש השם עמו ונחלתו לא יעזב", בין שהם זכאים ובין שהם חייבים. ומתוך דברי המן שרצה להצר לישראל, דוקא על ידי זה קמה תשועה לישראל.

והנס פה גלוי, שהרי המן היה יכול לשתוק - בלא לומר "ודתיהם שונות מכל עם", כי אין זו טענה רעה כלל, ובאמת מבואר במדרש שאחשורוש ענה לו: מה לא טוב בזה, כך תורתם. (ואז המשיך המן לטעון טענות אחרות). ומשמים נתנו בלבו של המן לחשוב על טענה זו, כדי שכך תגרם לו מפלתו. וזה עוד נס לטובת עם ישראל.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה