מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ג · פרק ג - פסוק ב
וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:
כאשר כל העבדים שהיו בשער המלך השתחוו להמן ורק מרדכי לא עשה כן, בלט מאד מעשהו לעיני כל. ועל ידי זה שאלוהו העבדים למה עובר על מצוות המלך? ואמר להם שיהודי הוא והוזהר על עבודת כוכבים (רש"י), ורצו לראות היעמדו דבריו או לא, ואמרו זאת להמן, ואז המן ראה שמרדכי לא משתחוה לו, וכיון שנעשה הדבר בשער המלך, שיש כבוד גדול למי שהמלך נותן רשות להשתחוות לו אפילו שם ומרדכי מנע את כבודו, קצף עליו המן מאד, ורצה להורגו. והיות ובסוף נתגלה שמרדכי הוא מטיבו של המלך, והמן רוצה להרע לו, שילם לו המלך גמולו בראשו. נמצא שהכבוד שנתן אחשורוש להמן שכולם ישתחוו לפניו, זה היה הגורם למפלת המן. וע"י זה באה תשועה לעם ישראל.