אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק ב · פרק ב - פסוק כב

פרק ב - פסוק כא

וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:

תמוה הדבר איך יתכן ששני אנשים מדברים דברים כל כך סודיים ואינם חוששים לכך שמשהו עומד לידם ושומע דבריהם? הרי היה להם לחוש שמא מרדכי מבין שפתם! ובפרט שהוא עלה מארץ ישראל, ואינם יודעים את מקורו, ואולי דיברו שם בטרסיית [-כשפתם (מגילה י"ג ב')] בסביבתו? ועוד, מנין להם שאיש כזה מכובד לא למד לשונם, שהרי הוא מיושבי הסנהדרין וחשוב ליהודים, וראוי לו להיות איש חכם ויתכן שמבין את דבריהם. ועוד, כיון שהוא דן את העם, יתכן מאוד שהוא יודע מה שמדברים עתה, שהרי כשבאים לפניו המדברים בטרסיית צריך הוא להבין שפתם. ואיך לא חששו לכל זה. אלא זהו נס, שמשמים רצו ששני סריסים אלו ידברו לידו בלא לחוש, וכך תתגלה עצתם למרדכי, ויֵעשה מטיבו של המלך.

ועוד, מה שאסתר המלכה אמרה הדבר למלך בשם מרדכי, זהו נס, שהיתה יכולה לומר: "המלך, הזהר. בגתן ותרש רוצים להורגך". ולמה צריכה לומר למלך שמרדכי הוא זה שגילה את הדבר. אלא שהיה זה משמים שתיתלה ההצלה במרדכי, ויהא מטיבו של המלך, ותסבב הצלה על ידו לעם ישראל.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה