מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ב · פרק ב - פסוק יט
וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדְּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:
כשראה המלך שאסתר לא מוכנה לגלות לו את עמה ואינה משתכנעת על ידי כל סוגי השוחד שעשה, החליט לעשות מעשה שעל ידו ודאי אסתר תסכים לגלות את מוצאה. מה עשה. אמר לה שאם לא תגלה לו את מוצאה, יחפש לו מלכה חדשה. ובשביל להראות לה שמתכוון ממש לעשות כן, הזמין את הבתולות פעם שניה. ואף על פי כן אסתר לא גילתה לו. והטעם שלא גילתה הוא בגלל שמרדכי הזהירה שלא לגלות. ומרדכי חשש בכל עת שמא תגלה, והוצרך להזהירה תמיד. ובשל כך היה מוכרח להיות יושב תמיד בשער המלך. ועל ידי כך שמע את דברי הסריסים שרוצים להרוג את אחשורוש [וכמבואר בהמשך המגילה]. ובזה היתה תחילת הצלת עם ישראל: שנעשה מרדכי מטיבו של המלך, וכשהמן רצה להורגו, התקצף המלך על המן, והרגו. וגם מרדכי עלה לגדולה, והיתה השפעתו גדולה אצל המלך, ומה שביקש, נעשה, ואפילו שכבר נשלחו האיגרות, כיון שמרדכי ואסתר אמרו לשלוח איגרות שניות לטובת עם ישראל, עשה המלך כדבריהם, והיהודים ניצלו.