מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק ב · פרק ב - פסוק י
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדְּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד:
אסתר עשתה כל מה שאפשר בשביל שלא יקראו לה אל המלך. ואפילו לא גילתה את עמה ואת מולדתה, כיון שהיתה מזרע שאול המלך (מגילה י"ג ב'), ולא רצתה שידעו זאת, שלא יבחרו בה למלכה בשל כך. ומבואר כאן שאף על פי שלא היתה סיבה מיוחדת לקחתה, שהרי לא ידעו שהיא מזרע מלכות, ואפילו את עמה לא ידעו, עם כל זאת התרצה בה המלך. כיון שאחשורוש לא חיפש אלא רק נוי, כמו שיעצו לו נערי המלך (לעיל פסוקים ב'-ג'). (ומצד ההגיון, המלך היה צריך לחפש מישהי מזרע מלכות או בעלת מעלות וכדומה, אלא שמשמים סבבו וכנ"ל. ובכך הוכנה ההצלה לעם ישראל).