אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק א' · פרק א' - פסוק כא

פרק א' - פסוק כ

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן:

וזה היה הנס, שהמלך קיבל את עצתו של ממוכן (ולא רק שהסכים לחשוב שהיא טובה), אפילו שלא היתה לטובתו. וגם פלא שהשרים הסכימו לעצה הזו. ובאמת הם לא חשבו שהעצה טובה, רק שידעו שזה לטובתם: מפני א. בשביל שנשותיהן יתייחסו אליהן יפה. ב. בכדי שיתפרסם שמם בתוך פרסום אחשורוש בכל העולם, שאף הם מקורבים למלכות. ולכך הסכימו, אף על פי שאינה עצה ישרה, ועוד יותר שגם טמון בה סכנה, שלכשיתפכח המלך משכרותו, ודאי שירצה להענישם. ואף על פי כן הסכימו לעצתו, וכנראה שהם סמכו על כך שיטילו את האשמה על ממוכן, שהוא בעל העצה. וגם יטענו שבאמת עצה זו טובה היא, וכך ראוי לעשות, [אף על פי שהדבר לא כל כך רצוי למלך], שהרי זה העונש המגיע לממרה פי המלך. ועוד יטענו שהמלך ביקש מהם שיאמרו לו "כדת מה לעשות במלכה ושתי", שלא שאל אותם מה העצה ההוגנת לטובתו. אלא שאל אותם מה מגיע לושתי לפי החוקים (כמבואר לעיל). ולכן הוכרחו לייעץ כן, שזה מה שמגיע לושתי, וכמו שהסביר להם ממוכן, את כל זה יוכלו לטעון. כך חשבו עתה. מכל מקום, ברור הדבר מאד איך שהכל נעשה משמים בשביל שתעבור ושתי ממקומה, ותבוא אסתר לישב בכסאה.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה