מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק א' · פרק א' - פסוק יז
כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעֲלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה:
ממוכן לא דואג כלל למלך אחשורוש. הוא דואג לכל העמים, לכל השרים, חוץ מלאחשורוש. [ורק אחר כך הוסיף גם כן לטעון "וכדי בזיון וקצף", שזה היה לטובת אחשורוש. אבל זה לא היה עיקר הטענה בשביל להרוג את ושתי. ועיקר הטענה היתה מצד מה שיגרם לכל העמים לבעלי הנשים]. ובאמת, אילו היה מחפש רק את טובתו של אחשורוש, היה מציע להעניש אותה באיזה עונש שתילמד לקח ולא תישנה בְּאִוַלְתהּ, ותו לא. אבל ממוכן לא רצה לייעץ כן, אלא רצה בדוקא להענישה עונש גדול שתרד מכסאה, בגלל הסיבות המבוארות לעיל (פסוק י"ד). ואפשר לומר, שהוסיף ממוכן להכעיס את אחשורוש על ושתי, בשביל שתתקבל עצתו להורגה, כיון שפחד מנקמתה של ושתי, שאם לא תתקבל עצתו, ודאי שושתי תחפש להשיב לו גמולו בראשו על מה שרצה להורגה (ותהיה לה אפשרות לעשות מה שתירצה, שהרי היא מלכה). ולכן נתן עצה להורגה, ושוב אין לו לפחד ממנה. וכל זה היה משמים, לסבב דבר הריגת ושתי, וכך תמלוך אסתר.