אור ברסלב

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

פרק א' · פרק א' - פסוק יב

פרק א' - פסוק יא

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצף הַמֶּלֶךְ מְאד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ:

ב' עבירות היו בידיה של ושתי: א. שמאנה לבוא אל המלך כשהזמינה לפניו. ב. ששלחה לו דברי גנאי. והנה, אם היתה רק שולחת לו דברי גנאי (בלא מה שלא באה), עוונה היה גדול, והמלך היה עולה רוחו באפו, אבל לא היה הורגה, ורק היה מענישה עונש אחר על חוצפתה. וכן אם היתה ממאנת לבוא אל המלך אבל לא היתה שולחת לו דברי גנאי, המלך לא היה מתקצף הרבה, והיה ממתין וחושב מה לעשות עימה. עד שלבסוף היה נרגע, וגם היה מתפכח משכרותו, ולא היה הורגה. שכל ההפסד בהריגת ושתי הוא לאחשורוש, לא לזולתו. והיה מבין מה שעושה, ואין טפשות גדולה לאחשורוש מלהרוג את ושתי. אלא שמשמים סיבבו שושתי גם תמאן לבוא [על ידי שפרחה בגופה צרעת], וגם שתישלח לו דברי גנאי [על ידי שאחשורוש טעה ושלח אליה את הסריסים הממונים על ההפגנות] ועל ידי זה, קצף אחשורוש מאוד, ולא המתין עד לאחר זמן לכשיתפכח משכרותו אלא מיד התיעץ עם חכמיו ויועציו, ופסקו את דינה, וחרץ בו במקום את משפטה. ועל ידי זה התפנה מקום המלכה, והובאה אסתר במקומה, בשביל הצלת עם ישראל.

והנס הגדול המבואר בפסוק זה הוא, שהמלכה לא היתה צריכה לעשות כן (שמיאנה ולא צייתה), אלא היתה צריכה לרמוז לסריסים שאינה יכולה לבוא כעת אל המלך, והם היו מבינים את הרמז, והיו רומזים למלך שלא זהו העת להביאה. ובפרט שידעה שאחשורוש באמצע המשתה ונמצא בשכרות גבוהה וידעה שכעת מסוכן לסרב לו, שיכול לשפוט אותה במצבו העַכְשָׁוִי, ומי יודע מה יעלה על רוחו לעשות לה, ומתוך שהיא אשתו בודאי שהכירה את הלך רוחו, וידעה שמסוגל לכל דבר רע, ואיך לא פחדה. ועוד, כיון שיש לו יועצים שאיתם מתיעץ בענייניו, הרי יכול להיות שבין אותם יועצים יש מי שמחפש בנפילתה. [ובאמת היה כזה, הוא ממוכן, שרצה שושתי תרד מכסאה (אסת"ר ד' ו')]. ואיך לא חששה מכך ושתי. ועוד, הרי היא מלכה, ומיאונה לצווי המלך בפני אנשים רבים גורם למלך בזיון עצום, ובפרט שהיו אלו אנשי מדינתו המכירים את המלך והמלכה יותר משאר אנשי המדינות. ועל ידי המעשה הזה, נתבזה המלך בזיון גדול. ואיך עשתה כך. ולא עוד אלא ששלחה לו דברי גנאי! הרי שאחר כל זה, בודאי שיתקצף עליה. וגם אם לא חשבה שיהרגה, שזה באמת דבר טפשי למלך לעשותו, מכל מקום היה לה לחשוש מעונש אחר. שהרי השרים נשמעים למלך, ומה שיאמר המלך לעשות, אפילו שהנאשם זה המלכה, כולם יתחייבו לעשות. ואיך לא פחדה מכל זה. אלא שמשמים סיבבו כן, בשביל שהמלך יעבירה ממקומה, ותוכל לבוא אסתר במקומה.

תוכן העניינים

מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה