מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק א' · פרק א' - פסוק טו
כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים:
היה לממוכן פתחון פה נוסף לטעון לאחשורוש, [שהרי נשאלת השאלה איך יעצו עצה כזאת, שאינה לטובתו של אחשורוש כלל אלא בעיקר לטובת השרים והעמים, בכדי שלא ישתררו עליהם נשותיהם, ואיך ממוכן לא פחד מעונש אחשורוש. התשובה היא] שהרי אחשורוש בעצמו, כשביקש מהם ליתן לו עצה, לא שאל אותם סתם מה כדאי לעשות, דהיינו כיצד להעניש את ושתי כדי ללמדה לקח שלא תתנהג כך שוב. אלא הוסיף בדבריו תיבת כדת. כלומר, הוא שאל אותם מה הדין לפי החוקים. ואילו היה שואל סתם, מה מייעצים לו לעשות לושתי (שלא על פי החוקים), בשביל שלא תחטא לפניו פעם נוספת, באמת אז ממוכן לא היה מייעץ להורגה, שאין זה לתועלת המלך, ותועלתו בעיקר היא לשאר השרים והעמים, כדי שלא תתנהגנה הנשים כושתי.
לא כן עתה, שאחשורוש שאל מיועציו - "כדת מה לעשות", כלומר מה ראוי לעשות על פי חוקי המלכות, בזה ניתן לממוכן אפשרות ליַיעץ לרעת אחשורוש, כיון שעכשיו כשישאלהו המלך לאחר שיתפכח - איך אמרת לעשות דבר שאינו לטובתי?! יאמר לו ממוכן - אתה שאלת מה צריך לעשות על פי החוקים המדיניים, וזה מה ששפטתי לך. שלא ביקשת מאתנו עצה טובה בשבילך, אלא שאלת רק מה לעשות על פי חוקי המלוכה.
וזה היה משמים שאחשורוש ביקש באופן כזה, שעל ידי זה יכל ממוכן לפתוח פיו ככל אשר רצה, והביא לנפילת ושתי מכסאה.