מגילת הסתר - נס בכל פסוק במגילת אסתר
פרק א' · פרק א' - פסוק א
וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה:
בתחילה מבואר במגילה מה היה הגורם לגזירה שהיתה על היהודים, שיסופר עליה בהמשך המגילה. הסיבה העיקרית היא, שנהנו מסעודתו של אחשורוש (מגילה יב ע"א). ובגמרא מבואר שהיתה עוד סיבה לגזירה: שכבר כמה שנים לפני כן, נבוכדנצר הרשע העמיד צלם, ועמ"י השתחוו לו. והקדוש ברוך הוא המתין להם שיעשו תשובה על מה שהשתחוו לצלם, ומשלא עשו תשובה, וחלק מעם ישראל הלכו ונהנו מסעודת אחשורוש, נתמלאה סאתם, והעמיד עליהם הקב"ה את המן הרשע.
ובעצם, המשתה הראה על בגידה בקדוש ברוך הוא: משום שהימים ההם היו בתקופה אחר שנחרב בית המקדש הראשון; והשם יתברך הבטיח לדניאל שאחר שבעים שנה לחורבן יגאל את עם ישראל, אחשורוש מנה שבעים שנה לפי חשבונו, וראה שעדיין הקב"ה לא גאלם, וחשב שהקב"ה יותר לא יגאלם. מה עשה, הוציא את כלי בית המקדש, וערך משתה גדול, והניח שם את כלי בית המקדש, ולבש את בגדי הכהן הגדול, ובזאת רצה להראות כאילו מלכות עם ישראל עברה אליו. נמצא שכל מי שהלך למשתה, הראה את הסכמתו למחשבת אחשורוש - בגידה בהשם, שכאילו השם הבטיח שיגאלו ולא יקיים זאת ח"ו. ואם כן הימצאות היהודים במשתה, היה דבר נורא, שכאילו היהודים מודים בבגידה הזו ח"ו (הרי"ף בעין יעקב, מגילה יב.). [ומיד יתבאר למה באמת עשו זאת היהודים, והיאך קרה שטעו בדבר כזה]. ובעבור זאת גזר עליהם הקב"ה את גזירת המן, שתבואר בהמשך המגילה. ובכלל אלו שהלכו למשתה היו צריכים להענש גם שאר היהודים, על חטאם הראשון בימי נבוכדנצר.
ובאמת קשה קושיא גדולה, למה עשו כך היהודים, להשתתף בדבר שיש בו בגידה בהשם, רחמנא לצלן?!. ועוד קשה, הרי רבותינו ביארו (אסת"ר ז' י"ד) שמרדכי הצדיק הזהיר את העם שלא לילך אל המשתה, ואיך יתכן שלא שמעו לקולו? ואת זה בא הכתוב לתרץ: שהיה להם פחד גדול מהמלך. שכולם ראו שהיה מלך גדול וחזק, וידעו שהוא שונא יהודים מאד, וחששו שאם לא יבואו להזמנתו – יענישם. ואפילו שהמלך לא חייב אותם לבוא, פחדו שלא להגיע למשתה, שהרי אם לא יבואו אולי המלך יכעס על שלא נענו להזמנתו לבוא אל המשתה שערך לכבודם, שנראה שהם מזלזלים בכבודו. ועוד, שידעו על רשעותו של אחשורוש, כמו שאמרו רבותינו (מגילה י"א ע"ב), שכל הנזכר בו אומר 'אח (וַי) לראשו', ובכך שילכו למשתה חשבו אולי ימצאו חן בעיניו, ויתנהג עמהם ברכות. ובודאי שאין בזה הצדקה על הליכתם למשתה, להֵרַאות כמשתתפים בבגידה בקב"ה, ושעברו על פקודת מרדכי הצדיק, רק זה מסביר כיצד בכל זאת נכשלו - משום שלא הצליחו להתגבר על פחדם.
והיו עוד סיבות שבגינם הלכו היהודים אל המשתה, ואת כל זאת מבאר הכתוב בפרטות:
"ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה". מבואר בגמרא שאחשורוש לא היה מזרע המלוכה, ועמד ונשתלט על כולם ונעשה מלך מעצמו (מגילה י"א ע"א). ובכך ראו כולם את שליטתו האדירה, והיה בזה בכדי להפחיד את כל שומעיו. ולא עוד, אלא שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות! וזה מראה על טיבו. והפחד הזה היה סיבה חזקה לילך אל המשתה.