מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יג · הלכה ז
הלוקח שבנה והשביח וכו'. זה נמשך אחר מ"ש שלוקח הרי הוא כשליח בן המצר והודו לו האחרונים ז"ל. ולשון הגמרא מוכיח שאמרו א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והוא לשון נזכר להם בשליח:
וכן אם לוה הלוקח וכו'. גם זה נמשך אחר מה שאמר שדינו כשליח:
זהו העיקר בכל אלו הדינין וכו'. כבר כתבתי זה:
לפיכך אם השביח וכו': בד"א שמחשבין וכו'. פירוש אע"פ שהוא כשליח זהו דוקא כשסלקו או בא לסלקו אבל קודם לכן ה"ז כלוקח עד אותו זמן ואין מחשבין לו פירות שאכל זהו דעתו ז"ל: