מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ג · הלכה ז
דקל שחתכו וסמכו וכו'. שם (דף ע"ח) א"ר חייא דקלים שבבבל אינן צריכין קבע מ"ט כובדן קובען א"ר אושעיא סולמות שבבבל אין צריכין קבע מ"ט כובדן קובען מ"ד סולמות כל שכן דקלים מ"ד דקלים אבל סולמות לא ע"כ. ופסק רבינו ז"ל כדברי המיקל ולא חלק רבינו ז"ל בין סולמות שבבבל לסולמות אחרים לפי שידוע שאם הסולם קל אין לומר בו כובדו קובעו ומבואר בדבריו שאינו ממעט בלא קביעה בבנין ואם נקבע בבנין כל סולם ממעט ולזה לא הוצרך רבינו לכתוב שהמצרי אינו ממעט לפי שהמצרי הנזכר בגמרא שאין לו ארבעה חווקין שאינו ממעט הוא בשאינו קבוע בבנין כמו שאמרו שם משום דהוה ליה דבר הניטל בשבת ואם קבוע בבנין הרי אינו ניטל ושם אמרו שהמצרי סולם קל הוא וא"כ מבואר בדברי רבינו ז"ל שהסולם קל שלא נקבע בבנין אינו ממעט כך נראה לי:
היו קשין מבדילין בין שתי החצרות וסולם מכאן וכו'. שם בעא מיניה רב יוסף מרבא סולם מכאן וסולם מכאן וקשין באמצע מהו א"ל אין כף הרגל עולה בכאן ע"כ. ופי' זה מבואר בדברי רבינו וכן הסכימו ז"ל:
היה סולם באמצע וכו'. שם קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו א"ל הרי כף הרגל עולה בהם ורבינו כתב לשון הבעיא זה פירושה אם המחיצה כולה של קשין זולתי מקום קביעות ראשי הסולמות שהוא מאבן או כיוצא בו שהוא חזק להעמידן כשאדם עולה בהן מהו מי אזלינן בתר סולמות או בתר המחיצה שאינה בריאה ופשט ליה דדי בכך דמחיצת קשין מחיצה היא והסולמות בריאין וראויין לעלות בהן וזהו פירוש נכון ומסכים לדברי רבינו: