מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ג · הלכה ו
כותל גבוה שבין שתי חצרות וזיז יוצא וכו'. שם (דף ע"ז ע"ח) א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו זיז שיוצא מן הכותל והניח עליו סולם כל שהוא מיעטו ולא אמרן אלא דאותביה עלויה אבל אותביה בהדיה ארווחי ארווחיה. עוד שם אמר רבה בר אבהו כותל י"ט צריך זיז אחד להתירו כותל עשרים צריך שני זיזין להתירו א"ר חסדא והוא שהעמידן זה שלא כנגד זה ע"כ. ורבינו מפרש מימרא ראשונה שמצרכת סולם בשהזיז גבוה יותר מעשרה מן הקרקע לפיכך בלא סולם אין מיעוטו כלום אבל אם היה פחות מעשרה לקרקע ופחות מעשרה לכותל אינו צריך סולם וזהו שלא הזכירו סולם במימרא השנית וכן אם היה רחוק עשרה לראש הכותל מה מועיל לו סולם לא יהא אלא שהתחלת הכותל תהיה משם וזה ברור ולזה כתב רבינו דינין אלו כן. ויש לרש"י ז"ל בזה שטה אחרת גם למפרשים אחרונים יש פירוש אחר שהם מצריכין שיהיה הזיז רחב ארבעה ומפרשים שיותר הוא מועיל כשאין בה סולם והמימרא הראשונה לבטל כח הזיז נאמרה וזה לשון הרשב"א ז"ל זיז רחב ארבעה על ארבעה שהניח סולם כל שהוא עליו מיעט כחו של זיז שהסולם אינו ראוי למעט את הכותל לפי שאינו רחב כל צרכו והזיז אינו ראוי לפי שהסולם סמוך עליו נתן את הסולם סמוך לזיז אינו ממעט כחו של זיז אדרבה כל שהסולם מונח בצדו הרחיב את הזיז עכ"ל. וכ"כ בדין מימרא שניה שרוחב הזיזין ארבעה על ארבעה וזו היא שיטת ההשגות. ויש לתמוה לפירוש זה למה לא בארו בגמרא זיז רחב ארבעה על ארבעה ואין מכל זה בהלכות כלום: