מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה ה
כשם שבעל הבית זה מבטל רשותו לבעה"ב זה בחצר אחת וכו'. שם (דף ס"ו:) אמר שמואל אין בטול רשות מחצר לחצר ואין בטול רשות בחורבה ור' יוחנן אמר יש בטול רשות מחצר לחצר ויש בטול רשות בחורבה וקי"ל כר"י. ובאור זה כך הוא ששתי חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר אע"פ שאין אחת אוסרת על חברתה אם רצתה האחת לבטל רשותה אצל השניה היא מותרת וחברתה אסורה. ואצ"ל שיש בטול אם היתה זאת לפנים מזו שהפנימיות אוסרות על החיצונה שיש בהן בטול וזה מבואר שם:
ומבטלין וחוזרין ומבטלין כיצד שנים ששרויין בחצר ולא וכו'. מחלוקת רב ושמואל (דף ס"ח:) ופסק כרב וכן פסקו בהלכות ויש חולקין וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כדברי ההלכות:
ויש בטול רשות בחורבה כדרך שהוא וכו'. כבר נזכר זה וענינו שאם היו שני בתים פתוחים לחורבה אחת שאוסרין זה על זה אם לא עירבו ביטול מועיל ביניהם כדרך שמועיל בחצר: