אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק י · הלכה ז

הלכה ו

ב״ד שהעמידו אפוטרופוס וכו'. בגיטין פרק הניזקין (גיטין דף נ"ב:) עמרם צבעא אפוטרופוס דיתמי הוה אתו קרובים קמיה דר״נ אמרי ליה קא לביש ומיכסי מדיתמי אמר להו כי היכי דלשתמען מילי קא אכיל ושתי מדידהו ולא אמיד אימור מציאה אשכח והא קא מפסיד אמר להו אייתו לי סהדי דמפסיד ואסלקיניה דאמר הונא חברין משמיה דרב אפטרופא דמפסיד מסלקין ליה דאיתמר אפטרופא דמפסיד רב הונא אמר רב מסלקינן ליה דבי רבי שילא אמרי לא מסלקינן ליה. והלכתא מסלקינן ליה עד כאן בגמרא. וסובר רבינו שמחלוקת של רב הונא ודבי רבי שילא אינו אלא באפוטרופוס שמנהו אבי יתומים שאם בשמנוהו ב״ד היכי לימרו דבי רבי שילא דלא מסלקינן ליה והלא אין לב״ד לברור אלא אדם נאמן ויודע לשמור הנכסים וכמו שנתבאר ואם טעו בזה ומנוהו למה לא יסלקוהו ונמצאת תקלה באה ליתומים על ידי ב״ד אלא ודאי לא נחלקו אלא בשמנהו אבי היתומים ואף מעשה זה ג״כ דאמר רב נחמן אימור מציאה אשכח אינו אלא בשמנהו אבי היתומים שאין ב״ד מסלקין אותו אלא בראיה ברורה שמפסיד ודלא כדבי רבי שילא שאמרו אף שאם מפסיד אין מסלקין אותו אבל בשמנוהו ב״ד אין תולין במציאה שאינה מצויה אלא כיון שאוכל ושותה יותר ממה שהיה רגיל וממה שהוא אמוד מסלקין אותו זהו דעת רבינו וכן הסכים הרמב״ן ז״ל. וכתב שדברים נכונים הן וכן עיקר:

והסכימו הגאונים וכו'. מבואר שם בהלכות בשם הגאונים דאע"ג דאפוטרופוס שמנהו אבי יתומים אינו נשבע כמו שיתבאר פרק אחד עשר האי כיון דמפסיד משביעין אותו:

והוא הדין וכו'. פירוש כיון שנשתנה לגריעות וריעותא אחר מיתת האב מסלקין אותו ואומרים שאילו היה כן בחיי האב לא היה ממנהו אפוטרופוס על בניו והרי זה כאפוטרופוס דמפסיד דמסלקין אותו כמו שיתבאר בסמוך אבל ודאי אם היה כך בחיי האב ומנהו אין ב"ד מסלקין אותו שהרי רצה בכך:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נחלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה