אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק כב · הלכה טז

הלכה טו

ב״ד ששמו לבע״ח וכו'. פסק הלכה בגמ' פרק המפקיד (בבא מציעא דף ל"ה) הלכתא שומא הדרא לעולם. ודעת רבינו ז״ל שאפילו הלוקח בכלל דין זה שמחזירין לו לעולם אם טרפו ממנו. וכן מוכיח לכאורה מעשה דתרי אפדני שבפרק מי שהיה נשוי שאחר שטרף ממנו בעל חוב אפדנא אחת היה נותן לו ללוקח מעותיו וכן עיקר. ומ״ש רבינו מסלקין אותו מאותה קרקע לפי ששומא אינה חוזרת אלא כשהיא מקרקעי וכן כתב הרמב״ן ז״ל זה לשונו ושומא הדרא במקרקעי ולא במטלטלי וכל דלא דאין כי האי גוונא לאו דיינא הוא כלל עכ״ל. עוד כתב דמסתברא דאי קנו מיניה דלא ליסלקיה לא מסלקינן ליה שהרי מחל דומיא דדינא דבר מצרא דבעי למקנא מיניה ואי קנו מיניה לית ביה משום דינא דבר מצרא ע״כ בחידושי הרשב״א ז״ל משמו:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה