מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כא · הלכה ב
כל הפירות שאכל הלוקח אינן נטרפין וכו'. זה החלק מבואר שם פ"ק דמציעא (דף ט"ז) דאמרינן ב"ח גובה את השבח שבח אין פירי לא וכן מוסכם מכל המפרשים ז"ל:
אבל הפירות המחוברין לקרקע כו' כענבים שהגיעו ליבצר הרי ב״ח וכו'. דעת רבי' כדעת ההלכות שכתבו כן פירוש הני פירות דלא גבו להו ב״ח פירות דאכיל להו לוקח נינהו א״נ דאיתלשו אבל פירי דאיתנהו האידנא מיחברי בארעא גבי להו ב״ח והיינו דאמרינן והרי מעשים בכל יום וקא מגבי שמואל אפילו בשבח המגיע לכתפים והם הפירות שהגיעו ליבצר ולינטל על הכתף עכ״ל ההלכות ופשט דברים אלו כדברי רבינו ז״ל וכן פירש רבינו חננאל ז״ל וכן פירש״י ז״ל אלא שהוסיף ואמר ועדיין צריכין לקרקע וכתב הרמב״ן ז״ל וכן עיקר שאם אינן צריכין לקרקע הרי הן כמי שנתלשו מדהוינן פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"א) סוף סוף העומד ליגזז כגזוז דמי ופרקינן דצריכי לדקלא קאמינא אלמא כל דלא צריכי ב״ח לא גבי להו דכתלושין דמו עד כאן, עוד כתב וסבור אני שרבינו הגדול ז״ל בהלכות אף הוא יודה בזה שאם עומדין ליתלש כתלושין דמו ומ״ש תלושין דרך קצרה אחז כמנהגו עד כאן, וגם הרשב״א נדחק לפרש כן לשון ההלכות וכתב שהר״ז הלוי ז״ל פירש שאפילו פירות שלא הגיעו ליבצר אינו גובה כלל וכתב כי נראין דבריו ותירץ ההיא דנערה שנתפתתה. נמצאת למד שג' מחלוקת בדבר דעת רבינו ז״ל ופשט דברי ההלכות הוא שאפילו אינן צריכין לקרקע כלל גובה מהן כיון שהן מחוברין ודינן כדין השבח ודעת רש״י ז״ל והרמב״ן שאם אינן צריכין אינו גובה אבל גובה הוא מן הצריכין ודעת הר״ז והרשב״א ז״ל הוא שאפילו מן הצריכין אינו גובה מהן אלא שהצריכין נוטלן עם הקרקע ונותן דמיהן ללוקח והרב בעל העיטור ז״ל דעתו כדעת רש״י ז״ל וכן עיקר: