מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טז · הלכה ג
ראובן שהיה וכו'. ירושלמי הביאוהו בהלכות פרק המקבל:
טען לוי וכו'. נראה שדברי רבינו הם במחוייב לו שמעון ללוי בשטר ואז צריך להביא ראיה ברורה שפרעו ואם יש שם ספק בדבר על שמעון להביא ראיה כמ"ש הוא ז"ל דלא עדיף משובר שאומרים לו קיים שוברך והפטר אבל במלוה על פה אחר שהוא נאמן לומר פרעתי בשבועת היסת נראה ודאי שנאמן לומר עשיר היה והעני מדין מגו כל זמן שלא נדע היפך ובודאי המלוה על פה אם הביא שובר לב"ד אין אומרים לו קיים שוברך אא"כ רצה כדי להפטר משבועת היסת אבל אם רצה לישבע ודאי אין נזקקין לו ליותר מכך כך נראה לי: