מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טז · הלכה ב
היה ראובן וכו'. פ"ק דגיטין (דף י"ד) מחלוקת רב ושמואל ופסק כרב דתניא כוותיה וכן דעת כל המפרשים ז"ל והטעם דבחוב הולך כזכה דמי:
החזיר לוי את המנה לראובן שניהם וכו'. מעובדא דרבי דוסתאי ברבי ינאי דהתם נלמד זה שכל שלא החזיר מאונס חייב השליח אבל אם היה אנוס ודאי פטור כדאיתא התם וכ"כ הרשב"א ז"ל וז"ל ואם החזיר השליח למשלח חייב לשלם ורצה בעל חוב גובה ממנו אא"כ אנסוהו והחזיר כעובדא דרבי דוסתאי בר' ינאי ואף ע"פ שלא אנסוהו עדיין אלא שמאיימין עליו ויש בידם לעשות ה"ז אונס מעתה ואם החזיר פטור אבל אם יכול לעמוד כנגד איומם חייב וכדגרסינן בירושלמי ע"כ. ובהשגות א"א אחריות לוי השליח וכו'. וכבר נתבאר הדבר וכן מצאתי כתוב תשובה לרב אלפסי ז"ל שאם העני הלוה השליח חייב וכן עיקר ששניהם חייבין באחריותו כדברי רבינו ז"ל: