מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טו · הלכה ג
התנה המלוה על הלוה וכו'. פירוש לא מיבעיא במלוה בשטר דעל כרחין כי הימניה בלא שבועה הימניה דאי בשבועה לא היה צריך לנאמנותו אלא אפילו במלוה ע"פ הדין שנוטל בלא שבועה וכן כתב הרמב"ן ז"ל בתשובה וכן נראה מדברי רבינו ז"ל שאפי' במלוה על פה הדין כן וכן עיקר דסתם נאמנות בלא שבועה משמע ורבינו מאיר ז"ל כתב דדוקא התנה כן בשעת הלואה אע"פ שלא קנו מידו אי נמי אחר הלואה וקנו מידו הא לאו הכי לא דבמה נשתעבד ולשון רבינו מורה כן שאמר התנה ולא אמר אחר הלואה כמו שאמר למעלה:
ואם הביא וכו'. שם בגמרא נהי דהימניה טפי מנפשיה טפי מסהדי לא הימניה: