אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

מי שזנה עם אשה. דין זה אינו מבואר בגמרא אבל דעת רבינו הוא דע״כ לא אמרינן האומר זה בני נאמן לפטור את אשתו מן היבום אלא כשהוא אומר שהוא בנו מאשתו שידוע לו שבנו הוא אבל בנו מאנוסתו או ממפותתו אינו יודע אם הוא זה בבירור הלכך מחמירין בו וזה דבר ברור הוא באשת איש שי״ל שרוב בעילות אחר הבעל ושמא מן הבעל הוא זה אבל בפנויה היה נראה לחלק בין אם חשודה ממנו בלבד או חשודה מאחרים שאם אינה חשודה מאחרים אלא ממנו בלבד הא אמרינן ביבמות פרק אלמנה לכהן גדול (יבמות דף ס"ט) כהן שבא על בת ישראל וילדה תאכל בתרומה ואיכא לישני בגמרא לישנא קמא דוקא דלא דיימא מעלמא (פי' שאינה חשודה מעלמא) לישנא בתרא אף על גב דדיימא מעלמא ונראה דעת רבינו פרק שביעי מהלכות תרומות כלישנא קמא וכיון דלענין תרומה דאיכא גם כן איסורא דאורייתא שדינן הולד בתר דידיה גבי יבום נמי אמאי לא ניהמניה וכל שכן ללישנא בתרא. והרשב״א ז״ל כתב בתשובה דכל שראינו שבא עליה או שהוא מודה שבא עליה בתר דידיה שדינן ליה והוא שלא ידענו שבא עליה אחר אבל אם בא עליה אחר בכי הא לא אמרינן לשדייה בתר קמא דה״ל כספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון דמספקא לן מילתא ולא שדינן ליה בתר קמא ע״כ דבריו. ונראה בדעתו ז״ל שהוא פוסק כלישנא בתרא דהתם דכל דלא ידעינן בבירור שבא עליה אחר אף על גב דדיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה ובזה נראה להחמיר דה״ל ספיקא דאורייתא ונקטינן חומרי דלישני אבל בדלא דיימא בעלמא אינו מוצא טעם נכון לחלק בין דין זה לדין התרומה ואפילו בדדיימא אפשר שהלכה כלישנא בתרא דסוגיין בפירקא קמא דכתובות אתא כי ההוא לישנא:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה