מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ג · הלכה ג
לא היה מוחזק באחין. פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ה) ההוא דהוה מוחזק לן [בגויה] דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה [נמי] דלית ליה אחי אמר רב יוסף מאי ליחוש לה חדא דמוחזק לן [בגויה] דלית ליה אחי ועוד הא אמר בשעת מיתה דלית ליה [אחי] א״ל אביי הא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי ואסיקנא א״ל רבא לרב נתן בר אמי זיל חוש לה ויש גורסין הא אמרי דאיכא עדים וזו היא גירסת רבינו ואף לגירסא הראשונה כתבו ז״ל דנפק עלה קלא בהכי דאי לאו הכי פשיטא דלא חיישינן לה וזה פשוט ומוכרח ממה ששנינו יש לי אחין אינו נאמן והוא בדלא מוחזק באחין וכ״ש בדין זה והרמב״ן ז״ל כתב דלאו בקול דעלמא אסרינן לה אלא בדאמרי דאיכא עדים כלומר שהוחזק קול בב״ד וכ״נ דעת הרשב״א ז״ל ויש מן המפרשים אומרים דלא בעינן קול מוחזק בב״ד וזה דעת רבינו: