מגדל־עז או תמת ישרים· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק שני · ענין ד
(עֵרי הקוסם מתחפש בבגדי רש ועדה הולכת לביתה)
ערי:
עַלְמָה, עֲשִׂי־נָא חֶסֶד,
כִּי־דַל וְאֶבְיוֹן אָנִי;
אָנָּא תְּנִי פַּת־לֶחֶם,161
כִּי זֶה־שְׁנֵי יָמִים אֲשֶׁר כָּל־אֹכֶל
לֹא־בָא לְפִי, עַד־כִּי כְמֵת הִנֵּנִי;
חֹמַרְמְרוּ162 מֵעַי וְעַצְמִי חָרָה.
עדה:
עֵד נֶאֱמָן פָּנֶיךָ,
כִּי כַחֲלָלִים שֹׁכְבֵי הַקֶּבֶר
כֵּן נָפְלוּ, נִזְעָכוּ.163
אָמְנָם בְּיָדִי אֵיִן
דָּבָר אֲשֶׁר אֶתֵּנָה.
אִם אַחֲרַי תָּבֹא לְבֵיתִי, שָׁמָּה
אֶת־נַפְשְׁךָ אָשִׁיב.
ערי:
אֲנִי אָבֹאָה.
עדה:
מָה־אַרְצְךָ? מַה־מַּעֲשֶׂיךָ?
ערי:
אָנִי
מֵהוֹבְרֵי שָׁמָיִם.
עדה:
בָּרוּך יְהִי בוֹאֶךָ.
אִם־כֵּן רְאֵה קִצִּי, וְאִם אַצְלִיחַ.
ערי:
מַה־יּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתְּ?
עדה:
רִאשׁוֹן, בְּאוֹר הַבֹּקֶר.
ערי:
יָדֵךְ תְּנִי.
עדה:
הַבֵּט.
ערי:
אֲבָל אַבִּיטָה
אוֹתוֹת אֲשֶׁר לֹא־טוֹבוּ.
מִקּוֹסְמִים הִשָּׁמְרִי כִּי - -
עדה:
לָמָּה?
ערי:
כִּי אֶחֱזֶה בָהֵמָּה
חוֹשֵׁב לְהָרַע לָךְ, וְגַם יָרֵעַ.
עדה:
הֵן מִנְּהֶם נָבָל וּפֹועֵל אָוֶן
אֶחָד מְרַדֵּף אַחֲרַי הִנֵּהוּ.
אַךְ יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהָרֵע?
ערי:
יֶהִי
עדה:
כָּזֹאת יְהִי?
ערי:
הֵן עָתָּה.
(יאחזנה בצוארה)
עדה:
מַה־תַּעֲשֶׂה? הַנִּיחָה.
ערי:
עַתָּה, עֲדָה, אָנִיחַ.
הַתֵּדְעִי164 מִי אָנִי?
לֹא־תִזְכְּרִי עֵרִי אֲשֶׁר מָאַסְתְּ,
נָבָל וּפוֹעֵל אָוֶן?
עדה:
מֵתָה אֲנִי! אָנָּא, יְדִידִי, הֶרֶף.
ערי:
אַל־תִּירְאִי, כִּי לֹא עֲדֶן תָּמוִּתי.
אִנָּקְמָה מִמֵּך קְלוֹנִי טֶרֶם,165
אֶת־תַּאֲוַת לִבִּי בְּבָשְׁתֵּךְ אָעַשׂ,
אַחַר בְּשָׂרֵךְ מַאֲכָל אֶתֵּנָה
אֶל־בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְעוֹף שָׁמַיִם.
לֹא־אַתְּ, עֲדָה, הַיּוֹם מְקוֹר הָרֶשַׁע,
בַּבּוֹגְדִים שָׂרָתִי?
עדה:
הִנֵּה עֲדָה אָנֹכִי,
אוֹתָהּ, אֲשֶׁר מֵאָז סְגֻלַּת־מֶלֶךְ
אֶל־נַפְשְׁךָ הָיָתָה.
אֵיךְ נִהְיְתָה כָזֹאת, אֲשֶׁר אָשׁוּבָה
אוֹיַבְתְּךָ, מִרְמָס לְכַף רַגלֶיךָ? 166
ערי:
לִי תִּשְׁאֲלִי? רִשְׁעֵךְ הֲלֹא תִשְׁאָלִי,
זוֹנָה נְצוּרַת־לֵב; כְּבָר שָׁכַחַתְּ
כָּל־תּוֹעֲבוֹת אוֹנֵךְ וְתַזְנוּתָיִךְ?
עדה:
זוֹנָה עֲדָה?
ערי:
הִנֵּה פְלָאִים אֵלֶּה
אֶל־לֵב תְּמִימַת נָפֶשׁ!
עדה:
אָנָּא, יְדִידִי, הֶרֶף.
ערי:
הוֹי בוֹגְדָה, סוֹרָרֶת,
אוֹתִי יְדִיד עוֹד תִּקְרְאִי? מִרְשַׁעַת,
אֵיךְ לֹא־תְכַסֵּךְ בֹּשֶׁת?
אַךְ עוֹד מְעַט תֵּדָעִי
מַה־לָּךְ יְדִידוּת, בַּהֲשִׁיבִי אָנִי
עַל קָדְקֳדֵךְ הַיּוֹם חֲמַס כַּפָּיִךְ.167
עדה:
אוֹי גַּרְגְּרוֹתַי! אוֹי!
ערי:
וּמַה תִּצְעָקִי?
עדה:
אֶפְחַד וּמַר אֶזְעַק168 אֲשֶׁר סָחַבְתָּ
אוֹתִי בְצַוָּארִי כְּחַיַּת אָרֶץ.
ערי:
מַה־זֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי?
חִבּוּק יְדִידוּת הוּא, יְדִידֵךְ אֵינִי?
אִם־תּוּכְלִי תָּנוּסִי.
אִם קָדְקֳדֵךְ תַּנִיחִי
בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי פֹּה, אֲזַי תֵּלֵכִי.
עדה:
אָנָּא חֲדַל, עַד־כִּי אֲדַבֵּר רָגַע.
ערי:
טוֹב! דַּבְּרִי.
עדה:
אַךְ הֶרֶף.
ערי:
מָה? דַּבְּרֵךְ עַתָּה בְצַוָּאר יֶהִי?
פִּיךְ אוֹ לְשׁוֹנֵךְ לֹא־בְיָדִי הֵמָּה.
עדה:
אֵיכָה אֲדַבֵּר? וַאֲנִי עַל־אָרֶץ,
וּבְיָדְךָ נִתְפָּשֶׂת? 169
אָנָּא מְעַט הַנִּיחָה
אוֹתִי
ערי:
אֲשֶׁר אַנִּיחַ
אוֹתֵךְ? בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת אֵלֶּה
אוֹתֵךְ הֲלֹא אָבִיא, וְשָׁם תֵּדָעִי
עֵרִי יְדִידֵךְ, מָה אֲהָבָיו הֵמָּה.
עדה:
אֵיךְ לִבְּךָ יוּכַל עֲשׂוֹת כָּאֵלֶּה
אֶל הָיְתָה יוֹם אַהֲבַת נַפְשֶׁךָ? 170
אָנָא זְכֹר, עֵרִי, אֲשֶׁר הָיִיתִי
מַחְמַד־מְאוֹר עֵינֶיךָ.
אָנָּא זְכֹר כִּי בַשְּׁבִי הָלַכְתָּ,
עֵרִי, לְאוֹר חִצַּי, אֲשֶׁר עָלַזְתָּ
מֵאָז בְּבֵין־שָׁדַי וְהִתְעַנַּגְתָּ.
אֵיכָה שְׁפָטִים אֵלֶּה171
בִּי לַעֲשׂוֹת תּוּכַל, וְתַשְׁחִיתֵנִי?
לֹא לִבְּךָ בַּרְזֶל! נְחוּשָׁה אֵינוֹ!
ערי:
אַךְ עָבְרוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר אָמַרְתְּ
לִי, בּוֹגְדָה סוֹרָרֶת,
נָבָל וּפוֹעֵל אָוֶן! 172
עדה:
עֵרִי אֲדוֹנִי, אִם יְדִיד מָאַסְתָּ
כִּי אוֹתְךָ אֶקְרָא, אֱמֶת חָטָאתִי.
אוֹדֶה עֲלֵי־פִשְׁעִי, וּפֹה הִנֵּנִי
מִרְמַס הֲדוֹם רַגְלֶיךָ,
כִּי רַחֲמִים אֶשְׁאַל, סְלִיחַת חָסֶד.
אִם אוֹתְךָ בָזִיתִי,
כַּפֵּר עֲוֹנִי נָא, וְשִׁפְחָתֶךָ
עוֹד־כָּל־יְמֵי חַיַּי אֱהִי לָנֶצַח;
אָסוּר לְמִשְׁמַעְתֶּךָ,
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר תֹּאמַר עֲשׂוֹת אָחִישָׁה;
אֵת תַּאֲוַת לִבֶּךָ,
מָתַי אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, אֲמַלֵּא אָנִי;
אָכֵן חֲדַל, אַל־עוֹד נְקָמָה תַעַשׂ
בִּי, כִּי לְךָ יָאָבְתִּי.
כִּי אִם־אֲשֶׁר אָנוּסָה
תִּפְחַד לְהַנִּיחַנִי,
צִיצַת קְוֻצּוֹתַי אֱחֹז, אַל תֶּרֶף;
כִּי אִתְּךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ
אָבֹא וְאֶתֵּן אֶת־שְׁאֵלָתֶךְ.
ערי:
טוֹב! אֶעֱשֶׂה כֹּה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתְּ.
(יקחנה בקווצותיה)
עדה:
אִם לִבְּךָ חָפֵץ, לְכָה נָבֹאָה
אֶל־הַמְּעָרָה זֹאת אֲשֶׁר סַבּוּהָ
אֵלֶּה בְּרוֹשִים, אֵלֶּה
שִׁטָּה הֲדַס וָאֶרֶז;
נִתְעַלְּסָה שָׁם, נִשְׁמְחָה נָגִילָה.
ערי:
נֵלֵךְ.
עדה:
וְכֹה תַנְחֵנִי
כִּנְחוֹת בְּרֶסֶן סוּס?
ערי:
לְכִי, נֵלֵכָה.
פֹּה נֵשְׁבָה.
עדה:
לֹא כִּי בְתוֹךְ הַחָדֶר173
לֵךְ בַּמְּעָרָה.
ערי:
בֹּאִי
(יבא במערה: ובבואו יפול בבור אשר שם מכוסה בעשב)
עדה:
לֵךְ לַחֲרָפוֹת עַד־שְׁאוֹל מִתָּחַת.
אִם חִישׁ מְהֵרָה לֹא בְיָד אָחַזְתִּי174
בַּצֶּאֱלִים הָאֵל, כְּבָר יָרַדְתִּי
שָׁם אַחֲרָיו גַּם־אָנִי.
אַךְ טוֹב אֲשֶׁר מִפֹּה נְדוֹד אַרְחִיקָה,
פֶּן עוֹד בְּרוֹב חַטַּאת קְסָמָיו יָעַל.