מגדל־עז או תמת ישרים· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק רביעי · ענין א
(בת־שוע, זיפה ורם)
בת־שוע:
זִיפָה אֲדוֹנִי, תֶּחִי!
מֵאֵת שְׁלוֹמִית שַׁי לְךָ הֵבֵאתִי;
זִכְרוֹן יְדִידוּת הוּא, רְצֵה קָחֶנוּ.
זיפה:
חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת אֶל־יְפַת הַתֹּאַר.
(תלך בת־שוע)
אָנָּא יְצַו מַלְכִּי אַשֶׁר יָבִיאוּ
כֶּלֶב הֲלוֹם.
רם:
מָה אֵלֶּה!
זיפה:
קֶשֶׁר, אֲדוֹנִי, קָשֶׁר!
מֵאֵת שְׁלוֹמִית זֶה לְזִיפָה מָוֶת
לָתֵת לְלֵב שָׁלוֹם אֲהָבֵי בֶגֶד.244
רם:
לֹא אַאֲמִין
זיפה:
מַלְכִּי, הֲלֹא תִרְאֶנּוּ.
רם:
כֶּלֶב לְהָבִיא חוּשׁוּ.
(יותן לכלב ממנה וימות)
זיפה:
מַלְכִּי, רְאֵה עַתָּה: אֱמֶת דִּבַּרְתִּי?
הֵן גַּם־בְּיוֹם הַצַּיִד
עִמּוֹ בְסֶלַע הָיְתָה בַסֵּתֶר.
רם:
הָהּ כִּי אֱמֶת הוּא, הוֹי מְשׁוּבָה סֶלָה,
בִּתִּי לְחֶרְפָּתִי! אֲהָהּ, אֵיכָכָה
אֶתֵּן אֲנִי מוֹתֵךְ? וּמִפְלָט אָיִן.
כִּי לֹא־לְצֶדֶק מֶלֶךְ
יִמְלֹךְ, אֲשֶׁר לֹא־לוֹ שׁפָטָיו יָעַשׂ.
פִּתְרוֹן חֲלומִי, הָהּ, כְּבָר הֵבַנְתִּי:
זֹאת הַזְּמוֹרָה הִיא אֲשֶׁר רָאִיתִי,
אַחַת לְבַד בַּגָּפֶן;
עַתָּה לְהִכָּרֵת הֲלֹא הִגִּיעָה.
מָה־אֶסְפְּדָה עָלָיִךְ:
כָּבוֹד אֲשֶׁר אָבַדְתְּ –
אוֹ אֶסְפְּדָה חַיִּים אֲשֶׁר תֹּאבֵדִי? 245
הָהּ כִּי כְבוֹדֵךְ אֶסְפֶּדָה לָנֶצַח;
כִּי־לֶאֱנוֹשׁ יָמוּת הֲלֹא יֻלָּדְתְּ,
אַךְ־לֹא לְאִישׁ נָבָל וּפֹעֵל אָוֶן.
מָה־אֶעֱשֶׂה? כִּי חֹק לְמַלְכוּת קֶדֶם
צוֹעֵק בְּאָזְנַי הוּא: נְקָמָה, מֶלֶךְ!
קוּמוּ, עֲבָדַי, קוּמוּ,
נָא מַהֲרוּ תִפְשׂוּהָ;
כִּי בָרְחוֹב הַיּוֹם בְּאֵשׁ אֹכֶלֶת
מָגוֹר תְּהִי אֶל־כָּל־אֲשֵׁמִים סֶלָה.