מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב
הלכה א
בכל מקום מותר עד כבשר בחלב וכיוצא בו. בקידושין פרק האיש מקדש (דף נ"ז) :
אבל השוחט חולין בעזרה עד הרי אלו כולן מותרין בהנאה. אלו ההלכות מדוקדקות בשמעתין בתרייתא דפ' האיש מקדש וסוף מס' תמורה (דף ל"ג) ובת"כ פרשת אחרי מות:
הלכה ג
ולא בהמה וחיה בלבד וכו' עד מכין אותו מכת מרדות. צ"ע:
הלכה ד
האומר בהמה זו של שלמים וולדה וכו' עד בריחוק מקום. צ"ע:
הלכה ה
אין שוחטין לתוך ימים עד לשחוט על גבי הכלים. פ"ב דחולין (דף מ"א) :
הלכה ז
כיצד שוחטין מותח הצואר עד למטה ממנה שחיטתו כשירה. פ"ק דחולין (דף ט"ז) :
הלכה ט
השוחט והוליך את הסכין וכו' עד העשויה כמסרק כשרה. פרק שני דחולין (דף ל') :
הלכה יא
אין שחיטת החולין צריכה כונה עד שהשחיטה כתקנה הרי זו כשרה. פ"ק דחולין (דף י"ב) :
אבל סכין שנפלה ושחטה כו' עד שאינו מתכוין לשחיטה. פרק שני דחולין (דף ל"א) :
הלכה יג
גלגל של אבן כו' עד אלא מכח המים בהלוכן:
השוחט לשם הרים וכו' עד סוף הפרק. פ' שני דחולין (דף מ') :