מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א
הלכה א
מצות עשה שישחוט כו' עד בין במזיד הבשר מותר. בת"כ ופ"ק דחולין לשון ספרי וזבחת מה מוקדשין בשחיטה אף חולין בשחיטה כאשר צויתיך מלמד שנצטווה משה על הושט ועל הגרגרת ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:
ואסור לאכול מן השחוטה כו' עד ואחר כך יאכלנו. פ"ב דמס' חולין (דף ל"ג) :
הלכה ג
דגים וחגבים עד ומי הוא השוחט. בכריתות פ"ב (דף כ') ופרק ו' דחולין (דף ס"ו) :
על כל הדברים האלו צוונו כו' עד וכל הצואר כשר לשחיטה. בספרי בפ"ב דחולין (דף כ"ח) :
כיצד בושט עד הרי זו ספק נבלה. פ' אלו טריפות (דף מ"ד מ"ה) :
הלכה ט
וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר עד כשרה. פ"ק דחולין (דף י"ט) :
וכמה הוא שיעור השחיטה עד רובו של זה. פ"ב דחולין (דף כ"ז) :
הלכה יא
שחט חציו של זה וחציו של זה וכו'. בתוספתא תחלת פרק שני דחולין:
קנה שהיה כו' עד השלימו לרוב שחיטתו כשרה. פ"ב דחולין (דף כ"ח) :
הלכה יב
כל השוחט צריך לבדוק כו' עד ואין בה פגם שוחטין לכתחלה. פ"ק דחולין (דף ט' וט"ו) :
וסכין שפיה חלק עד שחיטתו כשרה. פ"ב דחולין (דף ל"ב) :
הלכה יח
סכין חדה שהושחזה עד ואחר כך ישחוט בה. פ"ק דחולין (דף י"ז) :
הלכה כד
וצריך לבדוק כן אחר השחיטה עד שהיא טרפה: כתב הראב"ד ז"ל כבר הסכימו חכמינו שאינו צריך כו': ואני אומר רש"י ז"ל מפי רבותינו נ"ע הסכימו כר"מ ז"ל והורו כן הלכה למעשה וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' פ"ק דחולין וכדרב הונא ומה שלא הזכיר בבדיקת הסכין כבדיקת הסימנים יש לי לומר משום דק"ו הם הדברים ומה אם הסימנים שרוב בני אדם בקיאין בשחיטתן ונראין לעין צריכין בדיקה סכין שאינו נראה בלא בדיקה ואינו תלוי בבקיאות לא כ"ש. שוב מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שכתב כן:
הלכה כז
כמה הוא אורך עד וכיוצא בו. פ"ב דחולין (דף ל' ל"א) :
הלכה כח
ומתי שוחטין עד סוף הפרק. פרק הכל שוחטין (דף י"ג י"ד ט"ו ט"ז) :