אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק טו · הלכה יד

הלכה יא

אמת המים העוברת עד בתוך החצר. פ' משתתפין:
כתב הראב"ד כל זה שבוש והלכה למעשה וכו' ויהיו הפסין גבוהים י' עכ"ל: ואני אומר הוא בוטח בהלכה פשוטה אשר בפ' כיצד משתתפין בהלכה הנזכרת גמרא מתניתין דאמת המים ואביא לפניך כל הדעת דגרס התם תניא אידך אמת המים העוברת בין החלונות פחות משלשה משלשל דלי וממלא ג' אין משלשל דלי וממלא רשב"ג אומר פחות מארבעה וכו' ושיילינן במאי עסקינן אילימא באמת המים גופה ואלא הא דכי אתא רב דימי אר"י אין כרמלית פחותה מד' לימא כתנאי אמרה לשמעתא אלא באגפיה ולהחליף והא כי אתא רב דימי וכו' ושקלינא וטרינא עד דאסיקנא זעירי מוקים לה באמת המים ודרב דימי תנאי היא והדר אקשינא ותהוי כי חורי כרמלית ומהדרינן אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו אין חורין לכרמלית רב אשי אומר אפילו תימא יש חורין לכרמלית ה"מ בסמוכה הכא במופלגת רבינא אמר כגון דעבד לה ניפקי אפומא ואזדו רבנן לטעמייהו ורשב"ג לטעמיה ע"כ. ופירש"י ז"ל כי זעירי מוקי לה פלוגתא דרשב"ג כגון ברוחב אמת המים גופה ואמרי רבנן דבשלשה מיקריא כרמלית ורבנן סברי בארבעה ורב דימי דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא ואקשינן על גופה דברייתא ותיהוי כי חורי כרמלית הא אמה אפי' לית בה שיעור כרמלית תיתסר משום חורי כרמלית כי היכי דאמרי' במס' שבת חורי רה"ר כרה"ר דמו כגון כותל הסמוך לרה"ר ויש בו חור וזרק חפץ ד' אמות ונח שם חייב דחשבינן ליה הנחה ברה"ר ה"נ הואיל ויש בה שיעור קודם שתכנס לעיר דהשתא נמי תיתסר דמכרמלית קא אתיא ופרקינן אין תורת חורין לכרמלית דלא אחמירו בה כולי האי. ואהדר רב אשי לפרוקי פירוקא אחרינא ואמר לעולם יש חורין מיהו ה"מ בסמוכה כגון חור שבכותל הסמוך לקרפף יותר מבית סאתים הכא במופלגת שאין בה כשיעור אלא למרחוק ורבינא מהדר לאוקמי אוקימתא אחריתי ואמר האי שיעורא דג' וד' דרבנן ורשב"ג לאו בשיעורא דאמה גופה ולא באגפיה ולהחליף אלא דעבד לה נפקי כלומר מוצאות בכניסה וביציאה והתחיל המחיצה סמוך לאגפיה בתוך אוגניה מכאן ומכאן ולא חיבר המחיצות זו לזו ובאמצע האמה כדי שיהיו המים יוצאין ונכנסין דרך שם ואמרי רבנן דפחות מג' אמרינן לבוד ג' לא אמרינן לבוד ואסור דפרצה היא ורשב"ג לטעמיה דאמר בפ"ק פחות מד' לבוד. ע"כ טופס פירש"י ז"ל. ולפ"ז עלה על דעת ראב"ד כי ר"מ ז"ל פסק כרב אשי ורבינא משום דבתראי אינון ופליגי אדאביי בר אבין ורב חנניא בר אבין ונתנו משתבש יען כי רוח אחרת עמו לומר כי רבא לאו לאפלוגי אדאביי ורב חנניה אלא להגדיל תורה קאמר דאפילו תמצא לומר דיש חורין הא ל"ק דכאן בסמוכה כאן במופלגת, ותדע לך דהא לא קאמר יש חורין אלא אפילו תימא קאמר ואפילו נסתפק בה רב אשי אנן לא שבקינן מאי דפשיטא להו לאביי ורב חנניה ונקטינן מאי דאיסתפקא ליה לרב אשי ופסק הלכתא כוותייהו וכ"כ מורי הרשב"א משמו ומשם בעל המאור ז"ל ואף רשב"א ז"ל הסכים כך ולדעתי אילו כן היתה גירסתו והסכמתו מי חשיד בעיני כל משכיל שיכתוב כך והלא כמה דברים וקושיות יש כאן דאפילו בר בי רב דחד יומא לא היה טועה בהם כ"ש עמוד הימני הוה משמע דלרב אשי חורין מסופקין לכרמלית ולאביי ורב חנניה אין חורין לכרמלית משום דכרמלית דרבנן ולא החמירו בה הא לרה"ר דאורייתא יש חורין דאחמירו בה רבנן וכדמשמע מתוך פירש"י ז"ל שהעתקתי והא ודאי לא אפשר דהא פסיקנא בפ"ק דשבת חורי רה"ר לאו כרה"ר דמו ור"מ ז"ל וכן פסק למעלה פי"ד ומה שפירש"י ז"ל בשמעתא זאת לא בא לפסוק רק לפרש דרך אותה ההלכה. ועוד כי לפי אותה גירסא נצטרך לפרש לדרב אשי הכי הני מילי דיש חורין אסורין בסמוכה לכותל והכא בברייתא מיירי במופלגת ולכך מותר לטלטל דהא אמרת אין חורין אסורין אלא במופלגת וזה בהיפך ממש ממ"ש ר"מ ז"ל והסברא הפוכה כי כל מה שקרוב לכותל מותר יותר ובשלמא לפירש"י ז"ל שפירש בסמוכה האמה לים ניחא אלא לפי הדעת הזה בסמוכה לכותל היה קשה אף למי שאינו בר דעת, ועוד אם ר"מ ז"ל סמך על דברי רבינא ורב אשי בלבד בפסק שלו איך לא הרגיש שהרב אלפס ז"ל השמיט כל זאת הברייתא וסוגייתה ואילו היתה הלכה מחודשת לא היה משמיטה ור"מ ז"ל רגיל בשיטתו וכי הוא רב רבו וחייב לומר כלשונו וחלילה לו ורחמנא ליצלן מהאי דעתא: לכן נ"ל כי הוא היה לו גירסא ספרדית דגרס הכי רב אשי אמר אפי' תימא יש חורין כאן בסמוכה כאן במופלגת וה"פ רב אשי אמר לעולם ברייתא כדמוקים לה זעירי באמת המים גופה ודרב דימי תנאי היא וכפירש"י ז"ל ומאי דקשיא לך ותהוי כחורי כרמלית ויאסר למלאות ממנה ואע"פ שאין בה ג' הא לא קשיא דודאי חורי רה"ר אע"פ שהוא מן התורה לאו כרה"ר דמו וכ"ש חורי כרמלית שהוא מדרבנן ולא אחמור וכמו שפירש"י ז"ל, אלא אפי' תימא דס"ל לתנא יש חורין ודלא כהלכתא דאסיקנא פ' יציאות והיא חומרא גדולה ודבר שאינו מ"מ יש לי לתרץ כאן בסמוכה כאן במופלגת כלומר כשהאמה סמוכה לכותל בפחות מג' מותר כדקי"ל בכולי תלמודא פחות מג' כלבוד דמי וכדמוכח סוגיין דלעיל גמרא מתני' דבור וכמו שפירש"י ז"ל שם וכן לפנינו בסמוך גמרא מתני' בגזוזטרא דאמרי להדיא על פיסקא דשני גזוזטראות אמר רב הונא לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת למדנו כי הסמוכה לכותל תוך ג' טפחים ככותל דמי לדברי הכל ואין בה לא משום כרמלית ולא משום חורי כרמלית אפי' למאן דאית ליה חורין וכ"ש שפסקנו פ' יציאות אין חורין שמותר למלאת אם היא סמוכה ושלא כפירש"י ז"ל שפירש סמוכה לים אבל היא מופלגת מן הכותל אסורה כמשמעות סוגיין דבור ופירש"י ז"ל שם וכלשון הברייתא דילן וכדברי רב הונא בגזוזטרא ובכולי תלמודא שהיא הלכה רווחת פחות מג' כלבוד דמי ושלשה גמורין הוי מופלג כת"ק דברייתא ודלא כרשב"ג דקי"ל אין הלכה בזה כמותו ורב אשי על גופה דברייתא קאי לפרוקי ברייתא וגם כן חזר רבינא לתרץ גופה דברייתא ואמר נמי רבותא כי אפי' במופלגת שאמר רב אשי שהיה אסור למלאת יש לה תקנה להתיר כגון דעביד לה נפקי אפומא וכמו שפירש"י ז"ל ויש מי שפירש פסין ויש שגורסין גיפופי וגם המפרשים ז"ל נחלקו בפירוש אך הכל הולך אל מקום אחד וכמו שנתן רב אשי תקנה לאיסור דזעירי נתן רבינא תקנה לאיסור רב אשי כי המחיצה מתקנת כל דבר כיוצא בזה בהלכה רווחת פ' הזורק ובכל התלמוד וע"ז סמך ר"י אלפס ז"ל והשמיט כל זאת הסוגיא כי הם דברים פשוטים לפי הפסק הנוהג והוא ז"ל אין דרכו לטרוח בהלכות על הדרך הזה ובדרך הזה פסק ר"מ ז"ל על פי פירוש נכון וגירסא נכונה ואע"פ שיש ספרים גורסים במקום כאן וכאן הכא והתם הכל יתפרש על דרך אחד ובירר לו דרך המחברים כראוי לפרוט הכל וכלשון התלמוד לברר ולרמוז מקום מוצאו כד"ן:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה