אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק טו · הלכה יא

הלכה ח

אמת המים עד ומהו לטלטל וכו' עד לעשות היכר. פרק כיצד משתתפין (דף פ"ז):
כתב הראב"ד ז"ל הפסין הללו וכו' והחכם יבין עכ"ל: ואני אומר אני לא ייעדתי בחבור הזה להשיב על דברי הראב"ד ז"ל דא"כ הייתי צריך לכתוב שמעתין דחצר צריכה שני פסין עם לשון ים והצעתן פ"ק דעירובין גמ' מתני' דהכשר מבוי וכו' וגם מתני' דאמת המים העוברת בחצר וכו' השנויה פרק כיצד משתתפין ולהציע לשון הגמרא ולפרש שתי ההלכות עד עומקן ודקדוקן עד אשר יובן מי הביא לראב"ד ז"ל לדעת הזה ומי הביא לכשנגדו לחלוק עליו אלא שיארך על המעיין ואני עתה באתי להציל ר"מ ז"ל כמו שייעדתי להראות מקום מוצאו. ואומר על ראשון ראשון כי ר"מ ז"ל ראה שתי השמועות הללו חולקות זו על זו ועשה ביניהן שלום ותירצן וחיברן ועשה מהן זה המאמר. והפסין באמת הם פירוש גידודי דשמעתא במסקנא דלשון ים פ"ק דעירובין ואע"פ שרבו בו הפירושים לרבותינו הקדמונים ז"ל הוא כיון יפה עם לבו שחייב אדם לומר בלשון רבו שכן פירש ר"י אלפס ז"ל בהלכות וגם בעל המאור ז"ל לא השיגו בזה ומורי הרשב"א ז"ל חזקו והעמידו על עמדו. ומה שסבר על לשון ים ואמת המים שהם ענין אחד אני רואה שהתלמוד בעצמו מראה באצבע שהם ענין אחד דגרסי' בעירובין בפ"ק (י"ב.) אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל חצר ניתרת בפס אחד א"ל אביי לרב יוסף ומי אמר שמואל הכי והאמר ליה שמואל לר' חנניא את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין א"ל אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא לשון ים שנכנס לחצר הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה אלא פס אחד א"ל לשון ים קאמרת קל הוא שהקלו חכמים במים והדר מ"מ קשיא ופריק כי אתו רב כהנא ורב הונא בריה דר' יהושע מבי רב פירשוה מרוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן. ובתר הכי מייתי גופא דברייתא דת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה אא"כ עשה לו מחיצה גבוהה י' טפחים בד"א שפרצתו יתר מעשר אבל עשר אין צריך כלום ושקלי וטרו עלה מימלא הוא דלא ממלינן וכו' אלמא מדמקשין לה אהדדי מכלל דלשון של ים שוה אפי' לחצר ולחורבה אי לא משום טעמא דאין מחיצה תלויה מתרת במים וקל הוא שהקלו חכמים במים וכ"ש אמת המים השנויה בפרק כיצד משתתפין דמים הוא כלשון של ים ולא מצינו שחילק התלמוד ביניהן תדע דגבי מתני' דאמת המים נמי גרסי' בגמרא ת"ר עשו לה בכניסה ולא עשו לה ביציאה עשו לה ביציאה ולא עשו לה בכניסה אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בכניסה וביציאה ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה ומסיק תלמודא לדר' יהודה בשלא היתה עמוקה י' ורחבה ד' והא ודאי לדר' יהודה מחיצה תלויה היא וכן פירש"י ז"ל וטעמא משום דבמים הקילו כדאמרינן בלשון ים דפ"ק ופליג את"ק דהכא בין בברייתא בין במתני' וגם מלשון ר"י אלפס כן משמע ועשאו כבור השנוי במשנה שלפניה בין במחיצות בין במעשיהן למעלה מן המים או למטה מהן. וגם הר"ם הצרפתי ז"ל כן הסכים מתוך קושיא ורבותינו בעלי התוס' הורו כן וז"ל הקשה הר"ם ז"ל דהכא משמע דלשון הים נמי רה"י דקאמר בעשר אין צריך כלום ולקמן תניא אמת המים העוברת בחצר אין ממלאין ממנה בשבת מפני שהיא כרמלית ותירץ דהתם איירי בגבוהה י' ואינה בטלה לגבי חצר אבל הכא איירי באינה גבוהה י' ובטלה לגבי חצר עכ"ל. וזה התירוץ חשוב בעיני תדע דמוקמינן לה לכותל אליבא דר' יהודה בשאינה גבוהה י' ורחבה ד' מכלל דלת"ק בגבוהה י' ורחבה ד' עסקינן ולשון של ים בהיפך. ולמדנו ממנו שני דברים. א' שלשון ים ואמת המים דינם שוה והשני דבגבוהה י' תליא מילתא כמ"ש ר"מ ז"ל בשתיהן אות באות וכסברתו וערובו וכן הסכים מורי הרשב"א. ואף כי יש בזה למפרשים ז"ל תירוצין אחרים ושיטות אחרות אנחנו עמדנו בזאת השיטה כאשר עמדו רבותינו בעלי התוס' ור"י אלפס ז"ל וגם ראיתי בעל המאור ז"ל לא השיג עליו בדבר נראה שהסכים לדעתו וכן הסכים הר"ם מקוצי ז"ל וגם דעתו של הראב"ד עמוקה ויש לו פנים בהלכה:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה