מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ח · הלכה ג
השתחוה לחצי דלעת עד כמו יד לחצי הנעבד. פ' העור והרוטב (דף קי"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל לא אמרו זה היד וכו' ולא אסרו משום יד, עכ"ל: ואני אומר כי ר"מ ז"ל לא שינה לשון התלמוד כלל ולכך קרא שם החיבור משנה תורה כמו שהקדמתי ובלשון איסור גרסינן לה סוף פ' העור והרוטב אמר רבי ירמיה הרי אמרו המשתחוה לדלעת אסרה בעי רבי ירמיה מהו שתעשה יד לחברתה תיקו. ופירש"י ז"ל אסרה בהנאה משום עבודת כוכבים והאריך בפי' כהוגן לבאר איסור הנאתה ודין טומאתה לר"ש ולר"ע ומ"מ לענין איסור נשאלה ומכלל איסורא למדנו טומאה וכאן כתב ר"מ ז"ל איסורה ובספר טהרות דין טומאה וכד"ן:
אילן שנטעו בו עד כגון הרים ובהמה ואילן. הכל פ' כל הצלמים (דף מ"ה) :
שהנעבד עצמו עד ולקחת לך. פ' רבי ישמעאל (דף נ"ט) :
וכל ציפויי עבודת כוכבים הרי הן בכלל משמשיה. זה הוא כת"ק דר"י הגלילי גמרא מתניתין דעובדי כוכבים העובדין את ההרים פ' כל הצלמים: