מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ח · הלכה א
כל שאין בו תפיסת יד אדם כו' עד הרי זו מותרת. פרק כל הצלמים (דף מ"ה) :
בד"א שאין הבהמה עד סימן לעבודת כוכבים. סוף פ' השוחט (דף מ"א) :
עשאה חליפין כו' עד בדמי עבודת כוכבים. פ' ר' ישמעאל:
בד"א בבהמת עצמו עד דבר שאינו שלו. סוף השוחט (דף מ') :
כתב הראב"ד ז"ל אינו כן כו' לצעוריה קא מכוין עכ"ל: ואומר אני הראב"ד ז"ל הולך בשיטתו פ' ר' ישמעאל אבל אנו עומדים על שיטת ר"מ ז"ל שבזה הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל סוף השוחט ופירשו מימרא דר"נ ורב עמרם ורב יצחק דאמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואפילו במעשה גמור דלא מצינן למימר במעשה כל דהו אבל במעשה גמור דאסור דא"כ מאי פריך מיין הא מנסך מעשה גמור הוא. ומה שחילק בין עובד כוכבים לישראל מומר או ישראל אחר שנויי נינהו כד"ן:
המשתחוה לקרקע עולם עד אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ"ד) :
מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן והשתחוה להן אסרן. פ' ר' ישמעאל (דף נ"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל ואם מים של רבים הם אינן נאסרין כו' עד וספיקא לחומרא עכ"ל: ואני אומר שמא רצה להשיגו מפני שלא כתב אסורין מספק וא"כ מה זו תפיסה והלא פ' כל הצלמים בשמעתין דאבני הר שנדלדלו מסיק תלמודא להדיא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי כו' ולדעתי שעל זו סמך ר"מ ז"ל:
אבני הר שנדלדלו עד אסרה. פרק כל הצלמים (דף מ"ו) :